Page 92 - אשולין / יודי מרטון
P. 92
אשולין /יודי מרטון
האוכף נרכס ,הם צעדו אל השדה שמעבר לעצים .דור טיפס ועלה על אשולין
והם המריאו להמשך הרפתקה .דור לא ידע למה לצפות .הוא קיווה ,שההרפתקה
תהייה שונה ממה שעבר עד עכשיו ,אך מעניינת לא פחות.
אשולין שינתה צבעה והפכה להיות ציפור שחורה גדולה ,מרחפת במהירות
מעל העננים ,עד שהנוף התחלף והשמיים נהיו תכולים ונקיים מענן.
רוח חמה ויבשה הכתה בפניו של דור .הנוף שנפרש מתחתם היה חולי והשתרע
עד מעבר לאופק .להפתעתו ,שינתה אשולין שוב את צבעה והפכה לעוף לבן
עצום ממדים .הוא ראה שגם האוברול השחור שלו הפך ללבן ,והוא שם לב
שהוא לא הרגיש את חום המדבר העז ,אלא רק בפניו.
"מה קרה? איך נהייתי לבן?" שאל .אשולין השיבה לו ,שזה תלוי בחום
שבסביבה .הבד המיוחד של הבגד שלו משנה צבעו ללבן כאשר הוא מתחמם,
כדי להחזיר את קרני השמש הלוהטות.
"הגענו למדבר בו את חיה? האם זה מדבר סהרה?" תמה דור.
"כן .אכן אנחנו מעל סהרה" ענתה הציפור.
השקט ששרר והטיסה האיטית אפשרו לדור לשמוע את אשולין היטב והיא
הפליגה בסיפור זיכרונותיה "אני זוכרת ,שלפני כמעט שבעת אלפים שנים
המדבר היה פורה למשך תקופה ארוכה .ירדו בו גשמי מונסון ושרר בו אקלים
לח ונוח .סהרה הייתה ארץ של אגמים רבים .בתקופה ההיא הייתי נשרפת
וחיה מחדש בכל חמש מאות שנים ...ולא כמו בתקופה הארוכה האחרונה."..
אשולין קיוותה שדור נשאר קשוב ושינתה נושא "די עם ההיסטוריה .בקרוב
תתחיל את המשימה הבאה שלך ,דור.
את המשימות הקודמות עברת בהצלחה .ביצעת משימות ,שהיו בהן גבורה,
אהבה וחמלה .במשימה הבאה תידרש למשהו ,שאיננו מאפיין של רוב בני
גילך .תזדקק לסבלנות ולרגיעה".
91
