Page 93 - אשולין / יודי מרטון
P. 93
אשולין /יודי מרטון
מרחוק ראו נווה מדבר קטן .שלושה דקלים ומעט צמחיה ירוקה ,הגובלת
במקווה מים צלול וכחול .נפש חיה לא נראתה במקום.
אשולין התקרבה ונחתה ,כינסה כנפיה והחלה לרוץ כבת יענה לכיוון נווה
המדבר .דור הרגיש שהוא רוכב על הסוס הלבן מסיפורה.
"דיו דיו" דרבן דור את אשולין .היא עצרה וגערה בו .דרשה שיפסיק להתנהג
כמו ילד קטן ,כי זה ממש לא מכבד אותה .דור התנצל.
הם הגיעו לנווה המדבר.
אשולין סיפרה "המקום נקרא ' ַוא ַחה מלעון' בערבית ,שפירושו נווה מדבר
מקולל .אף אחד לא מתקרב לכאן ,כי יש אגדה ,שרק אני יודעת שהיא לא
נכונה ,שהמקום הזה מורעל ,ומי שנמצא פה ,אפילו דקה ,ימות מות ייסורים
ונשמתו תימכר לשטן".
והיא הוסיפה "במשך אלפי השנים שהנווה הזה קיים הבדואים והנודדים לעולם
לא מתקרבים אליו .זו היא הפינה הפרטית שלי .כאן אני נחה וצוברת עלומים
מהמים הטובים ,שנובעים ממעמקי האדמה".
דור התפלא "אז למה את לא מטילה כאן את הביצה שלך? זה נראה מקום
אידאלי".
"כי יש רק מקום אחד בעולם ,שבו אני יכולה להתחדש ולהביא חיים חדשים
להמשכי בעולם ,והוא לא כאן .בבוא הזמן תדע היכן הוא "..ענתה לו אשולין
ופניה היו עצובות.
דור הוריד את האוכף מגבה .הוא נוכח שהטיסה הארוכה בחום המדבר גרמה
לו לצימאון עז .המים שבמעין היו קרירים וזכים והוא שתה מהם לרוויה .אחר
כך הוציא אוכל מתיקו והציע גם לאשולין שסירבה .היא שתתה רק מים והמון.
92
