Page 97 - אשולין / יודי מרטון
P. 97
אשולין /יודי מרטון
הם התקדמו מאוד לאט כלפי מעלה ,אבל התקדמו .דור ידע שהפתרון שלו
עשוי להצליח ,צריך רק להתמיד ,צריך המון סבלנות .מידי פעם ישבו כי
התעייפו ,אבל השמחה של הילד הקטן עודדה את דור לקום ולהמשיך.
החום היה נורא .פניו של דור צרבו והוא ממש סבל מן החום .הילד הקטן
לעומתו נראה כמי שרגיל לתנאים הללו .הוא כיסה את פניו בבד שלראשו
ולבושו הרב הגן עליו.
לאחר מספר שעות של טיפוס מעגלי ואיטי הם הצליחו.
הם מצאו את עצמם מחוץ לבור ,תשושים ומרוצים ,עייפים וצמאים מאוד .דור
החליט שלא יעשו עוד מאמץ פיזי היום ,שלא ינוחו.
הערב ירד .הם נשכבו זה ליד זה ונרדמו כפי שהם.
הלילה היה קר .דור התעורר מקול בכיו של הילד .הוא חיבק את הילד כדי
לעודדו ושר לו בשקט את השיר השמח ,שלמד מאשולין.
ואז הפציעה החמה והביאה עימה תקווה חדשה ללבבות .התקווה התגברה,
כאשר לפתע נשמעה במדבר המולה גדולה של אנשים וקריאות של גמלים.
אנשי המדבר הקיפו אותם .אחד מהם הרים את הילד בקריאות שמחה ,ואז פנה
אל דור בשפה שלא הבין.
דור ניסה לדבר באנגלית ,ומישהו מהחבורה אמר שהוא מבין.
ראשית ביקש דור מים לשתות ובקשתו נענתה מיד .נאד עור ובו מים קרירים
הוגש לו ולילד והם שתו והרוו את צימאונם.
כעת ביקש ממנו דובר האנגלית ,שאקלו שמו ,לספר מי הוא ואיפה מצא את
טאמי ,בנו של ראש השבט.
96
