Page 98 - אשולין / יודי מרטון
P. 98
אשולין /יודי מרטון
דור תיאר במידת יכולתו מה שקרה ,ושאקלו תירגם לאנשיו.
אחר כך סיפר שאקלו לדור ,שהם משבט הטוארג ,שבט אחד מבין השבטים
של רועים נודדים ,המתגוררים בסביבה .הם קוראים לעצמם "קל טאמאשק"
והשפה שלהם היא הטאמאשק .טאמי ,בנו של ראש השבט שהוא ה"אמגאר"
שלהם ,נעלם והם יצאו לחפשו.
דור אמר לשאקלו ,שהוא חייב לחזור .מחכים לו .שאקלו מאוד התפלא "מי
מחכה לך כאן באמצע המדבר?" דור הבין ,ששוב הוא לא יכול לספר וחשב
"אשולין ,אשולין – מה לעשות?".
"לך איתם .בלילה אאסוף אותך מפאתי המאהל שלהם .אגיע שחורה ואפלה.
ועוד דבר ,דור ,אל תדאג!" שידרה אשולין.
דור חייך ואמר "סתם הייתי מנומס ,ברצון אגיע אתכם .האם יש לכם אוכל?
טאמי ואני רעבים אחרי יום ולילה ללא מזון".
שאקלו תרגם את דבריו של דור לרוכבים .ראש השבט חיבק את בנו .הרוכבים
צחקו בקול רם ושאקלו אמר "אתה אורח הכבוד שלנו .אנחנו לא יודעים מי
אתה ,נסיך קטן לבן ,אבל הצלת את טאמי מחמל נפשו ובנו יחידו של מורדד
מנהיגנו .זו תהייה חגיגה אמיתית".
דור הונף יחד עם טאמי אל גבו של גמל .הוא חשב לעצמו ,שיותר נוח לרכב
על אשולין והבין כמה הוא מתגעגע אליה .הרכיבה על גב הגמל היתה מלאה
בטילטולים ,שקצת הפכו את בטנו .הוא חשב "איזה מזל שאני רעב ובטני
ריקה".
97
