Page 46 - דברי יפת לאתר
P. 46

‫‪  44‬ג‪ .‬נאום ואומנות הנאום‬

‫לאסטינומוס‪ ,‬לשופט‪ 22,‬למבצר איתן בעת הסכנות‪ .‬הענקת לעיר חזות כה נאה‪,‬‬
‫עד כי המגיע אליה מבחוץ ונמשך אל שכיות חמדה רבות ומופלאות‪ ,‬מזין בהן‬
‫את עיניו כמו היה בנאות דשא‪ ,‬ומברך את העיר על מראה‪ ,‬וכאדם אשר אחז בו‬
‫לוטוס כלשהו‪ ,‬או שירת הסירנות‪ ,‬סופו שישכח את מכורתו שלו‪ ,‬ואף יעלה בדעתו‬

                                        ‫לקבוע בעירנו את ביתו ולעשותה למולדתו‪.‬‬
‫(‪ )6‬אך כל זאת כבה וירד למצולות יחד עם מותך‪ ,‬וענן של עלטה השליך עלינו‬
‫הדאימון‪ .‬על כן נהרה העיר כולה אליך‪ ,‬המנוח‪ ,‬ועל כן ביכו את האיש הטוב‪,‬‬
‫קראו רבות בשמו של האב‪ ,‬של השופט‪ ,‬של האיש אשר שימש מושל‪ ,‬וזעקו יחד‬
‫עם פינדרוס‪' :‬עמוד התווך של עזה אשר לא יובס ולא יישח'‪ ,‬כפי שאמר הלה על‬
‫הקטור איש טרויה‪ 23.‬וכה רב היה הנהי במסע הלוויה‪ ,‬עד כי לא ניתן היה לזהות‬
‫את משפחתו של המנוח‪ ,‬שכן הכול התחרו עימם בדמעותיהם לבל ירבה חלקם‪,‬‬
‫לא חלקה של הרעיה בעצב בשל התאלמנותה‪ ,‬לא‪ ,‬אבוי‪ ,‬חלקו בקינות של הבן‬
‫הנמצא כאן — וזה הבן שהוא העריך יותר מכול‪ ,‬שמח בכל יום לראותו מתמסר‬
‫ללימודיו‪ ,‬ותלה בו את תקוותיו הזוהרות — ולא חלקם בדמעות של בני אחיו‪ ,‬אשר‬
‫לעיתים קרובות כינו אותך בשם 'אב'‪ ,‬מבלי לחוש כלל בהתייתמותם הקודמת; הרי‬
‫הוא עשה אותה לסמויה מן העין בהיותו להם לאב לאחר אביהם‪ ,‬ועתה‪ ,‬לאחר‬

                                ‫שהפכו ליתומים באמת ובתמים‪ ,‬הם ממררים בבכי‪.‬‬
‫(‪ )7‬אוי ואבוי לבניו‪ ,‬המשלימים את לימוד החוקים בפניקיה‪ .‬כיצד ייראה היום‬
‫שבו תגלה להם השמועה המתפשטת כי 'האב‪ ,‬אשר גידל אתכם בדבריו‪ ,‬אשר‬
‫הורה אתכם את אורחותיו‪ 24,‬איננו עוד‪ .‬ובשובכם‪ ,‬בנים‪ ,‬לא יצא לקראתכם זה‬
‫אשר ליווה אתכם בצאתכם לדרך‪ ,‬לא יחבק אתכם בחזרכם‪ ,‬לא יזיל עליכם דמעת‬
‫גיל‪ .‬ואת ביתו של מולידכם תראו שומם‪ ,‬וגם אם תקראו לאביכם‪ ,‬איש לא ישיב‬

                                                                                ‫לכם'‪.‬‬
‫(‪ )8‬אך מדוע אירע לנו כל זאת? היינו נתונים לצערנו והתעלמנו מכורח הגורל‪,‬‬
‫וכמעט דמינו לעוברים לצידם של הזמירים‪ ,‬אשר על נושאם קינות ללא הרף נוצר‬
‫המיתוס האטי‪ 25.‬למה לי רוב דמעות‪ ,‬אם כך ראה לנכון האל וכך קרה? הלא כן?‬
‫האם היה על איש כמותו להיצמד לארץ לעד בעודו כבול לגופו? ומי זכה להישאר‬
‫עלי אדמות כשכר על הצטיינותו? גדול היה לנו מילטיאדס‪ ,‬המעוטר בגלעד‬

‫כאן אין המונח 'שופט' מתייחס לתפקידו של המנוח כמושל פרובינקיה (ראו לעיל הערה ‪,)19‬‬           ‫‪	22‬‬
       ‫ואפשר שיש כאן התייחסות לסמכויות השיפוט שהיו לו מתוקף כהונתו כ'אב העיר'‪.‬‬             ‫‪2	 3‬‬

‫המחבר שם בפי אנשי העיר מילים הלקוחות מן האודה האולימפית השנייה (טורים ‪)82-81‬‬               ‫‪2	 4‬‬
‫של המשורר הלירי פינדרוס‪ .‬למותר לציין כי פינדרוס נוקב בשמה של טרויה‪ ,‬עירו של‬                ‫‪2	 5‬‬

                                                                ‫הגיבור הקטור‪ ,‬ולא של עזה‪.‬‬
‫מילולית 'את החוקים (‪ .')thesmoi‬עם זאת‪ ,‬קשה להניח שהמחבר מתכוון בכך ללימודי‬

                               ‫המשפטים‪ ,‬התחום שבני המנוח לומדים בביירות בעת מותו‪.‬‬
‫רמז לאחיות פרוקנה ופילומלה‪ ,‬בנותיו של פנדיון (אחד ממלכיה האגדתיים של אתונה)‪,‬‬

                                                                    ‫אשר הפכו לציפורי שיר‪.‬‬
   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51