Page 97 - קוך להעלאה לאתר
P. 97

‫שינויים בהרגלי הצריכה  ‪95‬‬

‫ובעיקר בראשית המאה השתים עשרה לפסה"נ התנסו קדרים בכמה בתי יוצר‬
‫לחופי הלבנט ובעמקים הסמוכים בייצור גרסאות משלהם למגוון מצומצם של‬
‫צורות וסגנונות עיטור שמקורם בקפריסין‪ ,‬במרחב האגאי ובכרתים‪ 67.‬הדרומיים‬
‫בבתי היוצר האלה שכנו בתל בית שאן ובתל עכו או בסביבתם הקרובה‪ 68,‬בתל‬
‫אשדוד (שכבה ‪ 69,)XIIB‬ובשלב מאוחר יותר גם בתל מקנה (שכבה ‪70.)VIIA‬‬
‫בחלוף הזמן גברה צריכת כלי החרס הללו בדרום‪-‬מערב כנען‪ ,‬וצורותיהם וסגנונות‬
‫העיטור שלהם שולבו עם מסורות מקומיות לכדי יצירתו‪ ,‬בשלהי המאה השתים‬
‫עשרה לפסה"נ‪ ,‬של מכלול חדש המכונה במחקר כלי החרס (הפלשתיים) הדו‪-‬‬
‫גוניים‪ 71.‬פיתוחו של מכלול זה ותפוצתו ברחבי דרום‪-‬מערב כנען משקפים יותר‬
‫מכול את רשתות האינטראקציות של המרחב כולו בין אתרים מרכזיים (כמו‬
‫תל מקנה) לאתרים מרוחקים יותר‪ :‬כלי החרס נמצאו ברובם המוחלט של אתרי‬
‫המרחב והם יוצרו בבתי יוצר ששכנו‪ ,‬כבעבר‪ ,‬בתל מקנה ובתל אשדוד‪ ,‬לצד בתי‬

 ‫יוצר נוספים שפעלו בתל קסילה‪ ,‬בתל ג'מה ואפילו בתל א‪-‬נצבה שבחבל ההר‪72.‬‬

                                              ‫קשרים בין אזוריים בתקופת הברזל ‪1‬‬

‫נראה אפוא שקבוצות מסוימות בדרום‪-‬מערב כנען היו מוכנות ומסוגלות לאמץ‬
‫חידושים שהשפיעו על חיי היום‪-‬יום ועל פעילותם המקצועית‪ .‬רובם המוחלט של‬
‫החידושים שנפוצו בתקופת הברונזה המאוחרת היו כאמור בהשפעת המגע התדיר‬
‫עם המצרים ששהו במרחב‪ .‬החידושים הללו הופיעו יחד עם רעיונות‪ ,‬מנהגים‬
‫ושיטות ייצור נוספות‪ ,‬והם משקפים את מרכזיותה של מצרים בעת ההיא‪ .‬תושבי‬
‫האזור‪ ,‬ובעיקר האליטות המקומיות‪ ,‬השתמשו בחידושים שהלכו והצטברו בחלוף‬
‫השנים‪ ,‬ובכך הם יצרו מכניזם שחזר על עצמו וחיזק באופן מתמיד את שייכותם‬

                                             ‫למערכת הכלכלית‪-‬החברתית המצרית‪.‬‬

‫ראו את תולדות המחקר וסקירת הממצא אצל להמן‪ ,‬סגנונות; מאונטג'וי‪ ,‬הערה; ראטר‪,‬‬                   ‫‪6	 7‬‬
                                                     ‫יסודות; שראט‪ ,‬התופעה‪ ,‬עמ' ‪.631–629‬‬      ‫‪6	 8‬‬
                                                                                             ‫‪6	 9‬‬
‫למכלולים השונים ראו יסעור‪-‬לנדאו‪ ,‬קנקן; כהן‪-‬ויינברגר‪ ,‬פטרוגרפיה; שראט‪ ,‬התופעה‪,‬‬                ‫‪7	 0‬‬
                                                                               ‫עמ' ‪.631–630‬‬
                                                                                             ‫‪	71‬‬
‫ראו טיפולוגיה אצל דותן וצוקרמן‪ ,‬מחקר‪ .‬לתיארוך מכלול זה לראשית המאה השתים עשרה‬                ‫‪7	 2‬‬
                 ‫(או אפילו לשלהי המאה השלוש עשרה לפסה"נ) ראו שראט‪ ,‬הכרונולוגיה‪.‬‬

‫כלי החרס בסגנון האיגאי ידועים משברים בלבד משכבה ‪ ;VIIB‬מהל‪ ,‬דותן וגיטין‪ ,‬תל מקנה‪,‬‬
‫עמ' ‪ .93–92‬לייצור בשכבה ‪ VIIA‬ולגידול בצריכה ראו קילברו‪ ,‬כלי חרס; הנ"ל‪ ,‬טכנולוגיה;‬

                                               ‫שראט‪ ,‬התופעה‪ ,‬עמ' ‪ 631‬עם ספרות קודמת‪.‬‬
‫לדיונים במכלולים אלה‪ ,‬הצורות וסגנונות העיטור השונים‪ ,‬ראו בן‪-‬שלמה‪ ,‬כלי‪-‬חרס; דותן‪,‬‬

                                            ‫הפלשתים‪ .‬ראו גם בן‪-‬דור אבין‪ ,‬מצרים ופלשת‪.‬‬
‫לתל קסילה ראו ילין וגונווג‪ ,‬מוצא כלי החרס‪ ,‬עמ' ‪ .117–111‬לתל ג'מה ראו בן‪-‬שלמה וון‪-‬‬

                           ‫ביק‪ ,‬חפירות‪ ,‬עמ' ‪ .793‬לתל א‪-‬נצבה ראו גונווג ואחרים‪ ,‬קשרים‪.‬‬
   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102