Page 97 - קוך להעלאה לאתר
P. 97
שינויים בהרגלי הצריכה 95
ובעיקר בראשית המאה השתים עשרה לפסה"נ התנסו קדרים בכמה בתי יוצר
לחופי הלבנט ובעמקים הסמוכים בייצור גרסאות משלהם למגוון מצומצם של
צורות וסגנונות עיטור שמקורם בקפריסין ,במרחב האגאי ובכרתים 67.הדרומיים
בבתי היוצר האלה שכנו בתל בית שאן ובתל עכו או בסביבתם הקרובה 68,בתל
אשדוד (שכבה 69,)XIIBובשלב מאוחר יותר גם בתל מקנה (שכבה 70.)VIIA
בחלוף הזמן גברה צריכת כלי החרס הללו בדרום-מערב כנען ,וצורותיהם וסגנונות
העיטור שלהם שולבו עם מסורות מקומיות לכדי יצירתו ,בשלהי המאה השתים
עשרה לפסה"נ ,של מכלול חדש המכונה במחקר כלי החרס (הפלשתיים) הדו-
גוניים 71.פיתוחו של מכלול זה ותפוצתו ברחבי דרום-מערב כנען משקפים יותר
מכול את רשתות האינטראקציות של המרחב כולו בין אתרים מרכזיים (כמו
תל מקנה) לאתרים מרוחקים יותר :כלי החרס נמצאו ברובם המוחלט של אתרי
המרחב והם יוצרו בבתי יוצר ששכנו ,כבעבר ,בתל מקנה ובתל אשדוד ,לצד בתי
יוצר נוספים שפעלו בתל קסילה ,בתל ג'מה ואפילו בתל א-נצבה שבחבל ההר72.
קשרים בין אזוריים בתקופת הברזל 1
נראה אפוא שקבוצות מסוימות בדרום-מערב כנען היו מוכנות ומסוגלות לאמץ
חידושים שהשפיעו על חיי היום-יום ועל פעילותם המקצועית .רובם המוחלט של
החידושים שנפוצו בתקופת הברונזה המאוחרת היו כאמור בהשפעת המגע התדיר
עם המצרים ששהו במרחב .החידושים הללו הופיעו יחד עם רעיונות ,מנהגים
ושיטות ייצור נוספות ,והם משקפים את מרכזיותה של מצרים בעת ההיא .תושבי
האזור ,ובעיקר האליטות המקומיות ,השתמשו בחידושים שהלכו והצטברו בחלוף
השנים ,ובכך הם יצרו מכניזם שחזר על עצמו וחיזק באופן מתמיד את שייכותם
למערכת הכלכלית-החברתית המצרית.
ראו את תולדות המחקר וסקירת הממצא אצל להמן ,סגנונות; מאונטג'וי ,הערה; ראטר, 6 7
יסודות; שראט ,התופעה ,עמ' .631–629 6 8
6 9
למכלולים השונים ראו יסעור-לנדאו ,קנקן; כהן-ויינברגר ,פטרוגרפיה; שראט ,התופעה, 7 0
עמ' .631–630
71
ראו טיפולוגיה אצל דותן וצוקרמן ,מחקר .לתיארוך מכלול זה לראשית המאה השתים עשרה 7 2
(או אפילו לשלהי המאה השלוש עשרה לפסה"נ) ראו שראט ,הכרונולוגיה.
כלי החרס בסגנון האיגאי ידועים משברים בלבד משכבה ;VIIBמהל ,דותן וגיטין ,תל מקנה,
עמ' .93–92לייצור בשכבה VIIAולגידול בצריכה ראו קילברו ,כלי חרס; הנ"ל ,טכנולוגיה;
שראט ,התופעה ,עמ' 631עם ספרות קודמת.
לדיונים במכלולים אלה ,הצורות וסגנונות העיטור השונים ,ראו בן-שלמה ,כלי-חרס; דותן,
הפלשתים .ראו גם בן-דור אבין ,מצרים ופלשת.
לתל קסילה ראו ילין וגונווג ,מוצא כלי החרס ,עמ' .117–111לתל ג'מה ראו בן-שלמה וון-
ביק ,חפירות ,עמ' .793לתל א-נצבה ראו גונווג ואחרים ,קשרים.