Page 123 - GK-10
P. 123

‫‪121‬‬

           ‫שיר שבח חדש בכתב ידו של אברהם בן שלמה‬

                                                           ‫ירון לישע‬

                         ‫ ‪.‬אדברי רקע ונוסח השיר‬

‫לצד ספרות השאלות והתשובות של הגאונים ופרשנותם לתלמוד גם נשלחו איגרות‬
‫רבות של הגאונים מישיבה אחת לחברתה‪ 1.‬לאיגרות הללו‪ ,‬שנתגלו בין אוצרות הגניזה‬
‫הקהירית‪ ,‬יש חשיבות רבה‪ ,‬משום שעדותן היא מיד ראשונה ואינה פרי העתקה‪ 2.‬גם‬
‫אם לא דיברו היהודים עברית‪ ,‬אין חולק שהיא שימשה לשון ליטורגית (בעיקר בפיוט‬
‫ובתפילה) ולשון מקשרת בין הקהילות היהודיות השונות‪ .‬לפיכך רבות מן האיגרות‬

                        ‫נכתבו עברית אם כי קצתן כתובות ערבית וערבית‪-‬יהודית‪3.‬‬
‫לכמה מן האיגרות שנתגלו בגניזה יש פתיחה עם מאפיינים קבועים‪ :‬שימוש‬
‫במילים מסוימות‪ ,‬ברכות ואיחולים שונים‪ ,‬פרוזה מחורזת‪ ,‬שירים ועוד‪ .‬איגרות רבות‬
‫נפתחו בשירי פתיחה מחורזים‪ ,‬בין היתר כדי להלל ולשבח את הנמען‪ 4.‬שיר פתיחה‬

‫אני מבקש להודות לפרופ' אברהם טל ולפרופ' משה בר‪-‬אשר אשר קראו טיוטה של המאמר והעירו‬               ‫	*‬
‫הערות חשובות‪ .‬עוד אודה כאן למערכת 'גנזי קדם'‪ :‬לעורך כתב העת ולקריינים של המאמר‪ ,‬אשר הפכו‬
‫את המאמר לראוי לפרסום‪ .‬תבוא הברכה על כולם‪ .‬כמו כן אני מודה לספריית בית המדרש לרבנים‬             ‫‪	1‬‬
                                                                                                ‫‪	2‬‬
                                ‫באמריקה על הרשות לפרסם כאן את הצילומים של קטעי הגניזה‪.‬‬          ‫‪	3‬‬
‫הקשרים בין הקהילות השונות נעשו בעיקר דרך המרכזים שבבבל ובארץ ישראל‪ .‬עדות לחליפת מכתבים‬          ‫‪	4‬‬
‫פורייה בין הקהילות השונות אנו מוצאים אצל מ' גיל וע' פליישר‪ ,‬יהודה הלוי ובני חוגו‪ 55 :‬תעודות מן‬

                                                                     ‫הגניזה‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪.‬‬
‫אם כי יש איגרות ששימשו טיוטה לפני שליחתן וגם ערכן רב‪ .‬דוגמות לטיוטות כאלה ראו למשל‪ :‬מ"ע‬
‫פרידמן‪ ,‬חלפון ויהודה הלוי‪ :‬לקורותיהם של סוחר משכיל ומשורר דגול ע"פ תעודות גניזת קהיר (ספר‬

                                                ‫הודו‪ ,‬ד [א])‪ ,‬ירושלים תשע"ג‪ ,‬עמ' ‪.363–353 ,159‬‬
‫על השפעת הספרות הערבית על הספרות היהודית (במאה העשירית) ראו‪ :‬ר' דרודי‪ ,‬ראשית המגעים של‬

                           ‫הספרות היהודית עם הספרות הערבית במאה העשירית‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪.1988‬‬
‫דוגמות לשירי פתיחה כאלה ראו למשל‪ :‬פרידמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬עמ' ‪ ;363–353‬ט' בארי‪' ,‬שרידי איגרונים‬
‫קדומים מן הגניזה'‪ ,‬קבץ על יד‪ ,‬יח [כח] (תשס"ה)‪ ,‬עמ' ‪ ,79–43‬ובמיוחד בעמ' ‪ .79–66‬על פתיחת איגרות‬

                                                                  ‫ראו למשל‪ :‬שם‪ ,‬עמ' ‪.54–45‬‬

‫י' (התשע"ד)‬
   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128