Page 125 - GK-10
P. 125
המלש ןב םהרבא לש ודי בתכב שדח חבש ריש 123
לקריאה בשל נייר דבק שהודבק על ִצדו השמאלי של הקטע ,אך סוגרי השיר נקראים
כמעט באופן מלא.
להלן השיר המתקבל לאחר הסידור הנכון של קטעי כתב היד15:
ְוט ֹוב ֹו ָתיו ְּכלּו ִלים ָּב ֲא ִציר ֹות ְׁ 1של ֹומ ֹות אל כוֲ ..אגּור ֹו ת
ְיהּו ָת ִמיד ֲע ֵדי ָל ַעד ְּתדּור ֹות16 ְו ַה ְצ ָלח ֹות ְּב ָכל . ..
ְּכ ֵחן ַצ ִּדיק ֲאֶׁשר ִנ ְמ ָצא ְבד ֹור ֹות ְו ֵחןָ 17נטּוי ְּפ.. ..ל.. ..ש. .
ְּכמ ֹו ַמְׁשִּביר ֲאֶׁשר ָא ַצר ְלא ֹו ְצר ֹות ְו ַגם ֶח ֶסד ...פש. .
ְּכמ ֹו ָז ַרע ְו ָקחֵ 19מָאה ְספּור ֹות20 .. 5ו ָתיו ּו ִמ ְגָּד ָניו ְסגּו ִים1 8
15כתב היד אינו מנוקד .שתי נקודות באות ִּב ְמקום חלק מתיבה .שלוש נקודות באות במקום תיבה שלמה
או יותר מתיבה אחת .סוגריים מרובעים מציעים השלמה אפשרית במקום חסר .אות בעלת ִמתאר חלול
מסמנת אות שקריאתה אינה בטוחה בכתב היד.
16השורש תד"ר בא במקרא רק בארמית; פעמיים בשם העצם 'ְּת ִדי ָרא' (דניאל ו ,יז ,כא) .ההיקרות
הראשונה של השורש תד"ר בשם בעברית היא במשנה ('ָּת ִדיר'; למשל במשנה ,הוריות ג ,ו); ובפועל היא
בספרא ('ולא אוציא את המילה שהיא תדורה'; ספרא ,חובה א ,א .כך לפי כ"י וטיקן ;)66לאחר מכן היא
מופיעה בתלמוד .בפיוט ִהרבה הקליר להשתמש בשורש זה בבניינים שונים (קל ,פיעל ,הפעיל והופעל)
ואף בשמות ('ְּת ָדר' ,למשל).
17המילה ' ֵחן' בתחילת הדלת השלישית והמילה ' ֶח ֶסד' בתחילת הדלת הרביעית מרמזים על הצירוף
המקראי ' ֵחן ָו ֶח ֶסד' (אסתר ב ,יז).
18הכתיב הרגיל של השורש במקרא הוא בשי"ן שמאליתִ ' :יְׂשּ ֶגה אחו בלי מים' (איוב ח ,יא) ,וכן בשם 'ַׂשִּגיא'
(בעברית :שם לו ,כו; לז ,כג; ובארמית :דניאל ב ,ו ,יב ,לא ועוד).
19הפועל ' ְו ָקח' דומה לתבנית הנפוצה בפיוט (=דגם חד-הברתי לגוף נסתר בעבר ,לשורשים מן הגזרות
העלולות) ,אם כי דומה שהמשורר השתמש בפועל לקח בצורתו זו וכן בצירוף 'זרע וקח' בשל זיקתו
לפסוק ביחזקאל' :ויתנהו בשדה ָז ַרע ָקח על מים רבים צפצפה ָשמו' (יז ,ה).
20במילון ההיסטורי ניתנו לשם זה שני ערכים שונים :האחד ' ְספ ֹו ָרה'; והשני בינוני פעּול מן השורש ספ"ר
בבניין הקל ,כמנוקד כאן .מאגרי המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית פתוחים כיום במרשתת
לכל דורש .כתובת אתר המילון ההיסטורי היאhttp://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/ :
.PMain.aspxוכך כמעט מילה במילה נכתב באתר :מפעל המילון ההיסטורי עומד בראש מפעלותיה של
האקדמיה ללשון העברית .על מפעל אדיר ממדים ורב חשיבות זה החליטה האקדמיה סמוך להקמתה,
בשנות החמישים של המאה שעברה .מטרתו של מילון היסטורי למסור את תולדותיהן של המילים
בשפה :משמעויותיהן במהלך הדורות וגלגולי צורתן; מתי תועדו בפעם הראשונה ומתי פסק השימוש
בהן .מענה על שאלות אלו מצריך מאגר גדול של טקסטים מתקופות הלשון השונות ,ערוכים בצורת
קונקורדנציה .מפעל המילון ההיסטורי אסף את כל החיבורים הכתובים עברית למן חתימת המקרא ועד
סוף תקופת הגאונים כפי שהם נתונים בכתבי היד הטובים ביותר המצויים בספריות העולם ,ומבחר
גדול של הספרות העברית מאמצע המאה השמונה עשרה עד קום המדינה על פי נוסחם הראשון
שבדפוס .בשנים האחרונות עמלים במפעל גם על עיבוד טקסטים מימי הביניים .לאחר יותר מחמישים
שנות עבודה של עשרות חוקרי לשון ,ספרות ומדעי היהדות ,צמח בסיס הנתונים לכתיבת המילון
ההיסטורי לכלל אוצר יחיד במינו של קונקורדנציות מדעיות לספרות העברית ,אלו הם המאגרים,
העומדים לשימוש הציבור הרחב באתר הזה.
