Page 128 - GK-10
P. 128
126לישע ירון
תנועות ארוכות (= ְק ָצאו ֹות) 31.כמו כן ,בר-אשר פורׂש מקרים דומים רבים של היקש
הנסמך לנפרד במקרא ,בעיקר בשמות חתומי 'ֹ -ות' שתנועת עי"ן השורש שלהם היא
צירי 32,אך גם בקטגוריות אחרות33.
ייבין מצא דוגמות רבות לכך גם במסורת הבבלית ,למשל ' ְק ָה ֵלי ֶכם'ָ ' 34,אָׁשם'
(בסמיכות)ֲ ' 35,ע ָנ ֵני'ַ ' 36,מ ָתנ ֹות' (-חנם) 37.בירנבאום מצא דוגמות לתופעה זו בקטעי גניזה
למשנה 38,ויש נטיות מעין אלה לרוב בכ"י קאופמן39.
במקום אחר מציין בר-אשר שתופעה זו בולטת ביותר בכ"י פריז ( )329–328למשנה,
ומביא רק מעט מן הדוגמות שמצא 40.גם ריז'יק מביא דוגמות רבות לקמץ המתקיים
בנטיית הרבים ,במחזורים איטלקיים מימי הביניים41.
דוגמות לנטיות דומות מצויות לרוב גם במסורות הלשון .אלדר פורש רשימה
ארוכה של שמות עצם במשקלים שונים שמתקיימת בהם תנועת היסוד של הנפרד
גם בסמיכות ובנטייה במסורת הקדם אשכנזית 42.לטענתו ,במסורת זו ניכרת מגמה
חזקה לשימור הצורה המשקלית הבסיסית של השם בנפרד 43.אלדר משווה תופעה זו
למסורות נוספות שבהן מוכר היקש מעין זה.
בדלת הבית השמיני יש רצף של שלושה שמות ,שניים מהם מיודעים והשלישי אינו
מיודע (' ְו ַהִּגי ָלה ְו ַה ִּדי ָצה ְו ֶח ְד ָוה') 44.לשלושת השמות יש נשוא אחד (' ְי ֻכוּ ָללּו' ,בסוגר הבית
השמיני) .לפיכך ,יידוע השמות היה אמור להיות שווה בשלושתם .לחוסר העקיבות
3 1ראו :מ' בר-אשר' ,על כמה כתיבים במגילות קומראן ופשרם' ,מגילות ,ג (תשס"ה) ,עמ' .175–165
ַ ' 32ו ֲח ֵצר ֹו ָתי' (דברי הימים א' כח ,ו); ' ֲח ֵצר ֹו ָתיו' (תהלים ק ,ד); 'ְּג ֵדר ֹו ָתיו' (שם פט ,מא).
ִ ' 3 3מַּי ִין הרקח' (שיר השירים ח ,ב).
34ראו :י' ייבין ,מסורת הלשון המשתקפת בניקוד הבבלי ,ירושלים תשמ"ה ,עמ' .938
3 5שם ,עמ' .940
36שם.
3 7שם ,עמ' .1021
38ראו ,דרך משל ,דיונו בצירוף 'ְׁש ָמ ֵרי ְס ָפ ִחים' :ג' בירנבאום ,לשון המשנה בגניזת קהיר ,ירושלים תשס"ח,
עמ' .68–67
39ראו למשל נטיית השם 'ּ ֹד ֶפן' בכתב הידּ' :ו ֿד ָֿפנ ֹו ֵֿתי ֶהן' (משנה ,כלים ב ,ב; פעמיים); ' ְּד ָֿפנ ֹו ֶֿתי ָה' (ד ,ב).
40מ' בר-אשר ,פרקים במסורת לשון חכמים של יהודי איטליה (עדה ולשון ,ו) ,ירושלים תש"ם ,עמ' .86–85
41למשל נטיית השם ָאָׁשםַ' :א ָשמ ֹו ֵתינּו' .ראו :מ' ריז'יק ,מסורות לשון חכמים באיטליה :על פי מחזורים
מימי הביניים ,ירושלים תשס"ט ,עמ' .362
42ראו :א' אלדר ,מסורת הקריאה הקדם אשכנזית :מהותה והיסודות המשותפים לה ולמסורת ספרד ,ב:
ענייני תצורה (עדה ולשון ,ה) ,ירושלים תשל"ט ,עמ' .222–216
4 3שם ,עמ' .221
44שלושת השמות האלה ,המצטרפים לשניים נוספים בפתיחת הבתים השישי והשביעי שלפני כן
(ששונותיו ושמחותיו) ,מרמזים על הברכה האחרונה בשבע ברכות.
