Page 130 - GK-10
P. 130

‫‪ 128‬לישע ירון‬

‫בבניין הופעל‪ ,‬וכמדומה שגם בבניין פועל‪ ,‬היא דרך המלך בלשון חכמים ובלשון הפיוט‪52.‬‬
                                     ‫לפיכך נראה שאין מדובר כאן בדוחק השיר‪53.‬‬

                                                      ‫‪ .4‬כינויים‬

‫גם בשיר זה יש שימוש בכינויים‪ ,‬כרגיל בפיוט ובמקומות הרבה בשירה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בבית‬
‫השלישי 'צדיק אשר נמצא בדורות' (= ֹנח); ברביעי 'משביר אשר אצר לאוצרות' (=יוסף);‬

   ‫בחמישי 'זרע וקח מאה ספורות' (=יצחק); ובשישי 'זמר והלל נם‪ 54‬ושירות' (=דוד)‪.‬‬

                                           ‫‪ .5‬שימוש בבינוני פעול‬

‫תופעה מעניינת נוספת שיש לשים לב אליה היא השימוש הרב בבינוני הפעול כשם‬
‫תואר‪ .‬בשיר נמצאו תשעה מקרים מעין אלה‪ ,‬לפי הפירוט הבא‪' :‬אגורות וכלולים' בבית‬
‫הראשון; 'תדורות' בבית השני; 'סגוים וספורות' בבית החמישי; 'תמודים ופסוקים'‬

                   ‫בבית השישי; 'צרורות' בבית השמיני‪ ,‬ו'צבורות' בבית התשיעי‪55.‬‬

‫‪ 	52‬ראו‪ :‬י' קוטשר‪' ,‬לשון חז"ל'‪ ,‬קובץ מאמרים בלשון חז"ל‪ ,‬א‪ ,‬בעריכת מ' בר‪-‬אשר‪ ,‬ירושלים תשל"ב‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;32‬ג' הנמן‪ ,‬תורת הצורות של לשון המשנה‪ :‬ע"פ מסורת כ"י פרמה (דה‪-‬רוסי ‪ ,)138‬תל אביב תש"ם‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;301 ,268 ,155 ,47–46‬ייבין (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)34‬עמ' ‪ ;572 ,570‬ש' נאה‪ ,‬לשון התנאים בספרא‪ :‬על‪-‬פי כתב‪-‬יד‬
‫וטיקאן ‪ ,66‬עבודת דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪59‬א–‪59‬ב‪ .149 ,‬דיון מפורט‬
‫בנושא ההקשר וההפסק בלשון חכמים ראו‪ :‬מ' בר‪-‬אשר‪' ,‬צורות הקשר וצורות הפסק בלשון המשנה‬
‫(על פי מסורת כתב‪-‬יד פארמה ב)'‪ ,‬מחקרים בלשון‪ ,‬ד (תש"ן)‪ ,‬עמ' ‪ ;100–51‬על ההופעל ראו‪ :‬שם‪ ,‬עמ' ‪,64‬‬

                                       ‫‪ ;97 ,92 ,74‬על בניין פועל ראו‪ :‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,98–97‬הערה ‪.106‬‬
‫‪ 	53‬דיון מחודש על צורות הפסק במעמד הקשר בבניין הופעל ראו‪ :‬י' לישע‪ ,‬עיונים בפועל העברי של הלכות‬
‫פסוקות‪ :‬ע"פ כ"י ששון ‪ ,263‬עבודת גמר‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,2007 ,‬עמ' ‪ ;46–44‬וכן‬

                                                                       ‫הספרות המובאת שם‪.‬‬
‫‪ 	54‬בכתב היד נכתב 'גם'‪ ,‬וראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ .23‬דומני שעדיף לתקן כאן‪ .‬כאמור‪ ,‬נראה שיש כאן כינוי לדוד‬
‫המלך לצד הכינויים האחרים שהוזכרו בשיר‪ .‬ייתכן שהסופר (=אברהם בן שלמה) ראה שטעה כאן‬

                                                   ‫והפסיק להעתיק את השיר בשורה העשירית‪.‬‬
‫‪ 	55‬מבלי להכליל את הבינוני הפעול‪ ,‬מן ההשלמה שבדלת הבית השביעי (=כלולה)‪ ,‬ומבלי להתייחס‬

                                ‫לאפשרות שגם במקומות החסרים יכלו להיות צורות בינוני פעול‪.‬‬
   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135