Page 131 - GK-10
P. 131

‫‪129‬‬

                ‫דיון משווה בפירוש יפת בן עלי למראות‬
                           ‫הנבואה בירמיהו ובעמוס‬

                                                   ‫מירב נדלר־עקירב‬

‫יפת בן עלי הקראי‪ ,‬ובשמו הערבי אבו עלי אלחסן אבן עלי אלבצרי‪ ,‬חי במחצית השנייה‬
‫של המאה העשירית ובתחילת המאה האחת עשרה‪ .‬אף על פי שמקום הולדתו ומקום‬
‫פטירתו אינם ידועים‪ ,‬הרי שבשנת ‪ 1005–1004‬עדיין היה בין החיים‪ ,‬ומוסכם שפעילותו‬
‫העיקרית הייתה ברבע האחרון של המאה העשירית‪ 1.‬מכינויו 'אלבצרי' אפשר להניח‬
‫שמוצאו מבצרה שבעראק‪ .‬בצעירותו עבר יפת להתגורר בירושלים‪ ,‬ושם נודע בתור‬

                                ‫אחד המורים בבית הלימוד שהקים יוסף אבן נוח‪2.‬‬
‫יפת בן עלי תרגם את המקרא וכתב פירושים לכל ספריו‪ .‬הוא אף חיבר ספר מצוות‪,‬‬
‫אך זה לא השתמר‪ .‬מחיבוריו עולה שבעשור השביעי של המאה העשירית החל לכתוב‬
‫את תרגומו ואת פירושו למקרא‪ .‬ההערכה במחקר היא שכתב את הפירוש בשנים‬

                            ‫‪ 990–960‬בערך‪ ,‬ועסק בכך בין עשרים לשלושים שנה‪3.‬‬
‫מפירושו של יפת בן עלי למקרא עולות שתי גישות פרשניות עיקריות‪ .‬האחת היא‬
‫הגישה האקטואלית‪-‬הסמלית‪ ,‬שעל פיה הכתוב רומז בסמליות להיסטוריה של התנועה‬

‫המאמר כולל דיון במראות הנבואה המוזכרים בספר עמוס‪ .‬קצתם נידונו בהיקף מצומצם יותר בעבודת‬                   ‫	*‬
‫הדוקטור שלי‪ :‬פירוש יפת בן עלי הקראי לספר עמוס‪ :‬מהדורה ביקורתית לפרקים א–ד עם תרגום עברי‪,‬‬                 ‫‪	1‬‬
‫מבוא והערות‪ ,‬בהדרכתם של פרופ' א' שלוסברג ופרופ' ד' דורון‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬תשס"ט‪ .‬כל‬                  ‫‪	2‬‬
‫מספרי הסרטים של כתבי היד הנזכרים להלן הם במכון לתצלומי כתבי יד עבריים‪ ,‬הספרייה הלאומית‪,‬‬
                                                                                                         ‫‪	3‬‬
                                                                                    ‫ירושלים‪.‬‬
‫ראה‪ :‬ח' בן שמאי‪' ,‬מהדורה ונוסחאות בפירושי יפת בן עלי למקרא'‪ ,‬עלי ספר‪ ,‬ב (תשל"ו)‪ ,‬עמ' ‪ ;29‬מ' גיל‪,‬‬

               ‫ארץ‪-‬ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (‪ ,)1099–634‬תל‪-‬אביב תשמ"ג‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.636‬‬

‫–‪J. Mann, Texts and Studies in Jewish History and Literature, 2: Karaitica, Philadelphia 1935, pp. 30‬‬

‫‪33; G. Margoliouth,‘'Ibn Al–Hiti’s Arabic Chronicle of Karaite Doctors’, Jewish Quarterly Review, 9‬‬

‫‪ .(1897), pp. 434, 440‬יוסף בן נוח חי בירושלים במחצית השנייה של המאה העשירית‪ .‬הוא חיבר את‬
‫הספר 'אלדקדוק'‪ ,‬העוסק בפרשנות דקדוקית לתנ"ך‪ ,‬וייסד בירושלים את 'דאר אלעלם'‪ ,‬מרכז לימוד‬
‫קראי חשוב‪ .‬על אבן נוח ראה ביתר הרחבה‪ :‬שם‪ ,‬עמ' ‪G. Kan, Early Karaite Grammatical ;34–33‬‬

                                                                  ‫‪.Texts, Atlanta 2000, pp. 1–6‬‬
‫בן שמאי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪E.L. Marwick, ‘The Order of the Books in Yefet’s Bible Codex’, ;29‬‬

                                                   ‫‪Jewish Quarterly Review, 33 (1942–1943), pp. 448–460‬‬

‫י' (התשע"ד)‬
   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136