Page 126 - GK-10

‫ְּכמ ֹו ֶז ֶמר ְו ַהּ ֵלל ַּגם‪ְ 23‬וִׁשיר ֹות‬ ‫‪ 124‬לישע ירון‬
‫ְו ָח ְכמ ֹו ָתיו ְל ָכל ַע ִין ְמ ִאיר ֹות‬
‫ְי ֻכוּ ָללּו ְּכמ ֹו ִב ְצר ֹו[ר] ְצרּור ֹות‬ ‫[ְׂש]ׂש ֹונ ֹו ָתיו‪ְּ 21‬תמּו ִדים‪ֹ 22‬לא ְפ[סּו] ִקי ם‬
‫ְו ֵיא ָתיּו ְויּו ָבלּו ְצבּור ֹות‬ ‫ְׂש ָמח ֹו ָתיו ְּכמ ֹו ִׂש ְמ ַח[ת] [ְּכלּו] ָלה‪ 24‬‬
‫ְו ַהִּגי ָלה ְו ַה ִּדי ָצה ְו ֶח ְד ָו ה‬
‫ְו ַהׁ ֶּש ֶקט ְו ַהׁ ַּש ְל ָוה ְיב ֹוא[ּון ]‬
‫‪ְ 10‬לַא ְח ֶרי ָה ְׁשָאלּונּו ‪...‬‬

‫כתב היד – ‪ENA 2891.33 recto, 2891.34 verso‬‬
‫ברשות ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה‬

‫‪ 21‬המילה 'ששונותיו' בתחילת הדלת השישית והמילה 'שמחותיו' בתחילת הדלת השביעית מרמזים על‬
‫הצירוף המקראי 'ששון ושמחה'‪ ,‬המופיע במקרא אחת עשרה פעמים‪ .‬השם 'ששון' נקרה במקרא עשרים‬
‫ושתיים היקרויות – רק ביחיד‪ .‬מתוך כשבע מאות היקרויות במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון‬
‫העברית (כארבע מאות וחמישים מהן עד שנת ‪ )1100‬בא השם רק שמונה עשרה פעמים בריבוי – רובן‬

‫בפיוט ובשירה‪.‬‬
‫‪ 22‬במקרא השורש תמ"ד בא רק בתואר הפועל 'תמיד' – כמאה מקרים‪ .‬מלשון הפיוט ועד סוף תקופת‬

‫הגאונים יש כחמישים מקרים בבניין הקל – כולם בפיוט ובשירה‪.‬‬
‫‪ 2 3‬נדמה שיש לתקן כאן‪ָ ' :‬נם'‪ ,‬כלומר אמר; עוד על כך ראו להלן‪ ,‬סעיף ב‪ .4‬אכן‪ ,‬אפשר לקבל גם גרסה‬
‫הרואה במילית 'ַּגם' מילית שנצטרפה להשלמת ההברה מדוחק השיר‪ .‬לפי אפשרות זו 'ששונותיו'‬
‫נמשלים לזמר‪ ,‬להלל ולשירות‪ .‬לפיכך‪ ,‬גיבוב שמות העצם כאן‪ ,‬הרגיל בשירה הספרדית‪ ,‬ייתכן שבא גם‬

‫במיליות‪ .‬על הגיבוב בשירה הספרדית ראו‪ :‬ילין (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)7‬עמ' ‪.264–261‬‬
‫‪ 24‬נדמה שהשלמת המילה האחרונה בדלת כאן סבירה‪ ,‬אם כי תיתכנה אפשרויות נוספות שתתאמנה‬

‫למשקל ולעניין; למשל‪ְּ ,‬בתּו ָלה‪.‬‬