Page 124 - GK-10
P. 124

‫‪ 122‬לישע ירון‬

‫מעין זה פרסם משה גיל בטעות כחלק מאיגרת לאברהם בן שלמה‪ 5.‬איגרת זו אינה אלא‬
          ‫שיר שקול במשקל ספרדי כמותי‪ 6‬הכתוב בכתב ידו של אברהם בן שלמה‪7.‬‬

‫אברהם בן שלמה חי במאה האחת עשרה ומילא שורה של תפקידים חשובים‬
‫בישיבה של אביו‪ ,‬שלמה הגאון‪ ,‬עד שהיה לרביעי בישיבה‪ 8.‬בין היתר נשלח במצוות‬
‫אביו לשליחויות שונות‪ .‬בניגוד לאביו‪ ,‬נראה שאברהם בן שלמה לא הקפיד על צניעותו‪.‬‬
‫הוא התיר לעצמו ליהנות ממנעמי החיים ולא מילא את שליחויותיו נאמנה‪ .‬על כך‬
‫הושמץ רבות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא נחשב סופר מהיר‪ ,‬בעל כתב יד יפה‪ ,‬ועסק בהעתקת‬

                     ‫פיוטים וכתבים שונים‪ 9,‬וככל הנראה לפנינו העתקה בכתב ידו‪.‬‬
‫כתב היד נחצה באמצעו לכל אורכו בין ַּדלתות השיר לסו ְגריו‪ .‬שני קטעי כתב‬
‫היד מצויים בספריית בית המדרש לרבנים בניו‪-‬יורק‪ ,‬אוסף אדלר (=‪ ,2891 )ENA‬דפים‬
‫‪ .34–33‬גיל פרסם את עמוד א של דף ‪ 33‬כחלקה הראשון של האיגרת ואת עמוד ב של‬
‫דף ‪ 34‬כחלקה השני (אחריו)‪ 10.‬מתברר שעמוד ב של דף ‪ 34‬אינו אלא חלקו הימני של‬

                                   ‫השיר‪ 11,‬ועמוד א של דף ‪ – 33‬חלקו השמאלי‪12.‬‬
‫תחילתו של השיר נשתמרה ויש בו תשעה בתים לפחות‪ 13.‬השורה העשירית‬
‫קטועה באמצעה‪ ,‬וב ִצדה השמאלי כנראה לא נכתב דבר‪ 14.‬סופי הדלתות קשים מאוד‬

‫‪ 	5‬גיל פרסם שתי סדרות ספרים של איגרות מתקופת הגאונים‪ .‬הסדרה הראשונה היא בת שלושה כרכים‪:‬‬
‫מ' גיל‪ ,‬ארץ‪-‬ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (‪ ,)1099–634‬תל אביב תשמ"ג; הסדרה השנייה היא‬
‫בת ארבעה כרכים‪ :‬במלכות ישמעאל בתקופת הגאונים‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪ .1997‬גיל ליקט את כל הפרסומים‬
‫הקודמים של איגרות רבות מן הגניזה‪ ,‬הוסיף עליהן אחרות והקדים להן מבוא מפורט‪ ,‬קראן מחדש‬

                                                                                    ‫ופרסמן‪.‬‬
‫‪ 	6‬גיל‪ ,‬ארץ‪-‬ישראל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬ב‪ ,‬מס' ‪ ,164‬עמ' ‪ .289–287‬טעות זו נתגלתה במסגרת עבודתי במילון‬

                                                       ‫ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית‪.‬‬
‫‪ 	7‬משקל השיר הוא המרובה‪ְ :‬מ ֹפ ָע ִלים‪ְ ,‬מ ֹפ ָע ִלים‪ְּ ,‬פעּו ִלים‪ .‬על המשקל הזה ראו‪ :‬ד' ילין‪ ,‬תורת השירה‬
‫הספרדית‪ ,‬ירושלים הת"ש‪ ,‬עמ' ‪ .48–47‬כמו כן יש חריזה לתפארת הפתיחה‪ .‬על תפארת הפתיחה בכלל‬

                                ‫ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ;72–58‬לעניין החריזה הפנימית ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.61–60‬‬
                                                    ‫‪ 	8‬כלומר‪ ,‬התפקיד הרביעי בחשיבותו בישיבה‪.‬‬

                                               ‫	‪ 9‬ראו‪ :‬גיל‪ ,‬ארץ‪-‬ישראל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬א‪ ,‬עמ' ‪.561‬‬
‫‪ 1	 0‬גיל‪ ,‬שם‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .288‬את עמוד ב של דף ‪ 33‬פרסם גיל נכונה‪ ,‬כחלקו הראשון של 'מכתב תלונה רשמי אל‬
‫הגאון על קבוצת אנשים שעוררו מהומה בבית‪-‬הכנסת'; ואת עמוד א של דף ‪ 34‬כחלקו השני‪ .‬ראו‪ :‬שם‪,‬‬

                               ‫עמ' ‪ .289–288‬המכתב הזה כתוב ערבית‪-‬יהודית (באותיות עבריות)‪.‬‬
                                                                         ‫‪ 	11‬כלומר ַּדלתות השיר‪.‬‬
                                                                          ‫‪ 	12‬כלומר סו ְגרי השיר‪.‬‬

‫‪ 	13‬השיר פותח בתיבה 'ְׁשל ֹומ ֹות'‪ ,‬המופיעה תדיר בפתיחת איגרות‪ .‬דוגמות לאיגרות שונות שבבתי הפתיחה‬
                   ‫שלהם יש שימוש בתיבה 'שלומות' ראו למשל‪ :‬בארי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪.79–66‬‬

‫‪ 	14‬השורה העשירית נפתחת כך‪ְ ' :‬לַא ְח ֶרי ָה ְׁשָאלּונ[ּו] ‪ ,'...‬ונראה שלאחר מכן בא נוסח האיגרת‪ ,‬או שמא‬
                         ‫הסופר הפסיק להעתיק את השיר‪ .‬אף ייתכן שהבית התשיעי הוא האחרון‪.‬‬
   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129