Page 132 - GK-10
P. 132

‫‪ 130‬ר־עקירבלדנ ברימ‬

‫הקראית‪ ,‬לקורותיה בתקופתו של הפרשן ואף לעתידה‪ 4.‬גישה זו אפשר למצוא בעיקר‬
‫בפירושיו של יפת בן עלי לספרים שיר השירים‪ ,‬דניאל ותהלים ולמקצת ספרי הנביאים‪5.‬‬
‫הגישה האחרת היא הגישה הלשונית‪-‬ה ֶהקשרית‪ ,‬שלפיה יש קשר בין הניתוח התחבירי‬
‫של הכתובים לבין משמעם‪ .‬ואכן‪ ,‬בפירושו לפסוקים יפת בן עלי מנתח את הטקסט‬
‫ניתוח סטרוקטורלי בהסתמך על כלים תחביריים ולקסיקליים‪ ,‬ומדגיש את הקשר בין‬
‫הטקסט (ביטוי‪ ,‬פסוק או פרק) לבין היחידה הספרותית כולה‪ ,‬דהיינו מקומו בפסוק‪,‬‬
‫ביחידת הפסוקים העוסקת באותו נושא‪ ,‬בפרק‪ ,‬בספר‪ ,‬ואף בספרי מקרא אחרים‪ .‬בדרך‬
‫פרשנית זו מסביר יפת בן עלי כיצד הגיע למסקנות השונות של פירוש הכתובים‪ ,‬ובכך‬

                                            ‫למעשה חושף את תהליך פרשנותו‪6.‬‬
‫בתרגמו את הפסוקים מן השפה העברית לשפה הערבית מנסה יפת‪ ,‬כמתרגמים‬
‫קראים אחרים‪ ,‬להיצמד ככל הניתן לטקסט המקראי‪ .‬המאפיין העיקרי של תרגומו הוא‬
‫היותו תרגום מילולי‪ ,‬המבוסס על סדר הימצאותן של המילים בפסוק העברי‪ .‬כאשר‬
‫התרגום המילולי איננו מביע את משמעות הפסוק המקראי כראוי בעיני יפת‪ ,‬הוא נוקט‬

                ‫דרכים שונות‪ ,‬כגון הוספות‪ ,‬השמטות‪ ,‬שינויים ותרגומים חלופיים‪7.‬‬

‫גישה זו מכונה גם 'משיחית' או 'פשרית'‪ .‬יש המוצאים קשר בין גישה פרשנית זו לחיבורי ה'פשר' של‬                   ‫‪	4‬‬
‫בני כת קומראן שחוברו בין המאה השנייה לפנה"ס למאה הראשונה לסה"נ‪ ,‬המנסים למצוא בנבואות‬
‫רמזים לחייה של כיתתם ולעתידה‪ .‬ראה‪ :‬י' ארדר‪ ,‬אבלי ציון הקראים ומגילות קומראן‪ :‬לתולדות חלופה‬                  ‫‪	5‬‬
‫ליהדות הרבנית‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪ ,2004‬עמ' ‪ ;377–364‬ר' דרורי‪ ,‬ראשית המגעים של הספרות היהודית עם‬                       ‫‪	6‬‬
‫הספרות הערבית במאה העשירית‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪ ,1988‬עמ' ‪N. Wieder, The Judean Scrolls and ;110–106‬‬                    ‫‪	7‬‬

‫‪Karaism, London 1962, pp. 53–67; idem, ‘The Dead Sea Scrolls Type of Biblical Exegesis Among the‬‬

‫‪Karaites’, Between East and West: Essays Dedicated to the Memory of Bela Horovitz, ed. A. Altman,‬‬

‫‪ .Oxford-London 1958, pp. 75–76‬לעומתם‪ ,‬פוליאק סבורה שיש בעייתיות בקשר הזה‪ .‬ראה‪ :‬מ' פוליאק‪,‬‬
‫'לשאלת השפעתו של הפשר הקומראני על הפרשנות הקראית'‪ ,‬יובל לחקר מגילות ים המלח‪ ,‬בעריכת‬

                                         ‫גרשון ברין ובלהה ניצן‪ ,‬ירושלים תשס"א‪ ,‬עמ' ‪.294–280‬‬
‫‪M. Polliack and E. Schlossberg, ‘Historical–Literary, Rhetorical and Redactional Methods of‬‬

‫‪Interpretation in Yefet Ben ‘Eli’s Introduction to the Minor Prophets’, Exegesis and Grammar in‬‬

                                                    ‫‪Medieval Karaite Texts, ed. G. Khan, Oxford 2001, p. 6‬‬

‫על אודות גישתו הפרשנית של יפת בן עלי ראה‪ :‬מ' פוליאק וא' שלוסברג‪ ,‬פירוש יפת בן עלי לספר הושע‪,‬‬
‫רמת‪-‬גן תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪ ;40–17‬נדלר עקירב (לעיל‪ ,‬הערת פתיחה)‪ ,‬עמ' ‪M. Polliack, ‘Major Trends ;57–5‬‬

‫‪in Karaite Biblical Exegesis in the Tenth and Eleventh Centuries’, Karaite Judaism, ed. M. Polliack,‬‬

‫‪Leiden 2003, pp. 410–389; M.G. Wechsler, The Arabic Translation and Commentary of Yefet ben‬‬

‫‪‘Eli the Karaite on The Book of Ester, Leiden 2008, pp.13–40 ; M. Goldstein, ‘Arabic Composition‬‬

‫‪101 and the Early Development of Judaeo-Arabic Bible Exegesis’, Journal of Semitic Studies, 55, 2‬‬

‫‪(Autumn 2010), pp. 456–458; M. Zawanowska, The Arabic Translation and Commentary of Yefet ben‬‬

        ‫‪Eli the Karaite on the Abraham Narratives (Genesis 11:10–25:18), Leiden 2012, pp. 111–188‬‬

‫לדיון במאפייני תרגומיו של יפת למקרא ראה‪M. Polliack, ‘Alternative Renderings and Additions :‬‬

‫‪in Yeshu‘ah ben Yehudah’s Arabic Translation of the Pentateuch’, Jewish Quarterly Review, 84‬‬
   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137