Page 199 - GK-10
P. 199
ריהק תזינג תמאוצרו הכלהב תובושת ידירש 197
מצרים ,ומפתחות לשלושת הכרכים ,ראה אור זה עתה .בסדרה השנייה ,בניגוד לסדרה
הראשונה ,התשובות מובאות בסדר כרונולוגי .את המהדורה ערך כאמור שמואל גליק,
בהשתתפותם של דותן ארד ויעקב שורץ ובסיועם של אריאל גרוסמן וחיים כרמי .כמו
בסדרה הקודמת ,גם בסדרה זו מובא נוסח התשובה כשהוא מפוענח וכולל הערות
שוליים ,ובצד כל עמוד מופיע צילומו.
ההקדמה :המהדורה כוללת מבוא מקיף שאורכו יותר מחמישים עמודים .המהדיר
דן בו ,במידה רבה של הצלחה ,בנקודות מרכזיות בחקר התשובות .אסתפק בציון כמה
תובנות העולות בהקדמה.
המהדיר פותח בסקירה קצרה ומעניינת על השתלשלות חקר התשובות .הוא
פותח בתשובות מן התקופה הקלסית של הגניזה ,המאות העשירית – השלוש עשרה:
למן תשובותיהם של גאוני בבל ועד לאחרוני בית הרמב"ם ולאחרוני בעלי התוספות.
בדיון על הגניזה המאוחרת הוא מסיק שהמחקר התמקד באיגרות ובתעודות ולא ניתנה
תשומת הלב לחקר התשובות ,משום שמרבית התשובות מאותה העת כבר ראו ממילא
את אור הדפוס .בקשר לכך מציין המהדיר' :מחקרנו מוכיח כי יש בכתבי היד מהגניזה
המאוחרת לתרום תרומה נכבדה הן לחקר הספרות הרבנית והן למחקר ההיסטורי'.
אוסיף ואומר ,שגניזת קהיר המאוחרת בכללותה לא זכתה לעיון ולמחקר של ממש
אלא בשני הדורות האחרונים ,ובעיקר בדור האחרון 5,להוציא תעודות אחדות שפרסם
שמחה אסף החל בשנות השלושים של המאה הקודמת.
המהדיר גם מאפיין את פריחתה של הספרות הרבנית במרחב המזרחי של אגן
הים התיכון למן המאה השש עשרה ואילך ,ובכלל זה פריחתה של ספרות השו"ת .כאן
היה ראוי להדגיש גם את הניוון הרוחני שהיה קיים במזרח בכללותו בשתי המאות
שקדמו לבואם של מגורשי ספרד ,ואת המהפכה האדירה שחוללו המגורשים בבואם
למזרח ,כאשר הביאו עמם מסורות שונות של תרבות ומטען עשיר של למדנות ופסיקה
ממכורתם בחצי האי האיברי .תרומה רוחנית זו טרם נחקרה ביסודיות ,וביטוי מובהק
לכך משמשים שרידיהן של התשובות שנשתמרו באוצרות גניזת קהיר ,המשקפות את
עוצמתן הרוחנית של הקהילות המובילות :ירושלים ,צפת וקהיר.
בהמשכה של ההקדמה המהדיר מקדיש דיון ארוך למשמעות ההיסטורית וההלכתית
העולה מקובצי התשובות ,תוך השוואת נוסח הגניזה למהדורות הנדפסות .יש לכך
חשיבות גדולה ,כי רבים מקובצי התשובות הם אוטוגרפים הכתובים בידי מחבריהם.
השוואה זו מגלה את שינויי הנוסח שעבר הטקסט מאז יצא מעטו של המחבר ועד
5כותב שורות אלה תרם לכך במידה לא מועטה ,והיה מקום להדגיש זאת בהקדמת המהדיר ,עמ' ד ,הערה
.31
