Page 200 - GK-10
P. 200

‫‪ 198‬דוד םאברה‬

‫הופעתו בדפוס‪ .‬המהדיר היטיב לתאר את המהדורות הנדפסות המוערות שראו אור‬
‫בדורנו לעומת המהדורות שיצאו מתחת ידו של המדפיס הראשון; לעתים האחרונות‬

                                   ‫יצאו לאור בנוסח משובש יותר מבעבר דווקא‪.‬‬
‫מצב השתמרותן של התשובות מעניין לגופו‪ :‬התשובות נשתמרו באופנים‬
‫שונים – כדפים אחדים אגודים יחדיו‪ ,‬כקונטרס שלם או חלקי ולעתים אף כקונטרסים‬
‫אחדים וכדפים שלמים או חתוכים‪ .‬בסדרה הראשונה שבאוסף מוצרי נשתמרו דפים‬
‫בודדים של תשובות‪ ,‬פרט לאחת מתשובות רב האי גאון (‪ )10‬מן המאה האחת עשרה‪,‬‬
‫שנשמרו הימנה שמונה דפים רצופים‪ .‬התשובות שבסדרה השנייה נשמרו טוב יותר כי‬
‫כל התשובות שכונסו בה מאוחרות‪ ,‬מן המאה השש עשרה ואילך‪ ,‬ופגיעתן של שיני‬

                                                      ‫הזמן בהן הייתה פחותה‪.‬‬
‫מבנה המהדורה‪ :‬המהדורה כוללת פענוח של התשובה ששרדה בגניזה ובצמוד אליו‬
‫צילום של כל עמוד ועמוד‪ 6.‬המהדיר הקדים לכל תשובה תיאור של תוכנה‪ ,‬היכן ומתי‬
‫נכתבה והיכן נדפסה‪ .‬הוא גם כלל ידיעות על תולדות המשיב ותיאור של כתב היד‪.‬‬
‫פה ושם השלים המהדיר תשובה זו או אחרת על פי הנוסח הנדפס‪ ,‬ואף ציין במידת‬
‫הצורך לשינויי נוסח מן המקבילה הנדפסת‪ .‬עוד ראוי לציין‪ ,‬שבמקרים אחדים מרוכזות‬

                               ‫תשובות ממשיבים שונים שנשאלו על אותו מקרה‪.‬‬
‫זהותם של המשיבים‪ :‬הכרך הראשון כולל שלושה עשר קובצי תשובות מפרי עטם‬
‫של חכמי ארץ ישראל‪ .‬עם המשיבים נמנים שני האריות שבחבורה‪ ,‬גדולי החכמים‬
‫בארץ ישראל בראשית תקופת השלטון העות'מאני‪ ,‬ר' יעקב בירב ור' יוסף קארו‪ .‬ר'‬
‫יעקב בירב (‪ ,)8 ,2‬גדול חכמי ההלכה בצפת ברבע השני של המאה השש עשרה‪ 7,‬הוגה‬
‫רעיון סמיכת החכמים והקמת הסנהדרין בארץ ישראל‪ ,‬שבישיבתו בצפת סמך ארבעה‬
‫מתלמידיו הבכירים ובכללם מרן ר' יוסף קארו – חכם זה הותיר אחריו אך מעט תשובות‬

‫כאן ראוי לציין שלעתים הצילומים – אף של אותו הדף – אינם מובאים בגודל זהה‪ ,‬אף שאין לכך סיבה‬       ‫‪	6‬‬
             ‫נראית לעין‪ ,‬וחבל; ראו לדוגמה‪ :‬סדרה ראשונה (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪.183 ,181 ,152 ,149‬‬  ‫‪	7‬‬

‫על שנת פטירתו נתעורר ויכוח בין החוקרים בשני הדורות האחרונים‪ .‬תלמידו ר' משה דטראני (המבי"ט)‬
‫רושם באחת מתשובותיו על פטירת רבו ר"י בירב‪' :‬נתבקש בישיבה של מעלה ליל שבת ר"ח אייר שנת‬
‫אש"ה' (שו"ת המבי"ט‪ ,‬ויניציאה שפ"ט‪ ,‬א‪ ,‬סי' קג)‪ .‬יש שביקשו להסיק מכך שהוא נפטר בשנת ש"ו‬
‫(‪ ,)1546‬ויש שביקשו לקבוע את שנת הפטירה לשנת ש"א (‪ ,)1541‬ולא לקחו בחשבון את האות ה"א‬
‫(שראו בה ציון של מספר האלפים)‪ .‬עמדתי על כך בהערתי‪' :‬לבירור שנת פטירתו של ר' יעקב בירב'‪ ,‬עלי‬
‫ספר‪ ,‬יב (תשמ"ו)‪ ,‬עמ' ‪ ,132‬והוכחתי על פי מקורות אחרים שכבר בשנת ש"ב (‪ )1542‬הוא לא היה בין‬
‫החיים‪ .‬המהדיר דן בכך בכרך הראשון (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪ ,114‬הערה ‪ ,10‬והכריע לשנת ש"ו‪ ,‬כי בשנה זו‬
‫חל ליל שבת בראש חודש‪ ,‬מה שאין כן בשנת ש"א‪ .‬ואולם‪ ,‬משלושה מקורות ברורים עולה שהוא נזכר‬
‫בברכת המתים כבר בשנים ש"ב (‪ )1542‬וש"ד (‪ .)1544‬על כורחך צריך להסיק שתאריך הפטירה ב'שנת‬

                                            ‫אש"ה' (היום בחודש) שובש‪ ,‬ושנת פטירתו היא ש"א‪.‬‬
   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204   205