Page 33 - GK-10
P. 33

‫קהיר תזינגב 'השמד אברח' קטעי ‪31‬‬

    ‫ניתן לשער שראשיתו של הידע ה ָמגי היהודי נעוץ במסורות או ָרליות שעברו מפה‬
    ‫לאוזן בין בני משפחה‪ ,‬בין מורה לתלמיד‪/‬ה ובין סוכנים 'מומחים' של כוח ָמגי ששירתו‬
    ‫את קהילותיהם – גברים ונשים גם יחד‪ .‬פיסות של ידע כזה – מרשמים ָמגיים המתווים‬
    ‫בדייקנות דרכי פעולה הנחוצות לשם השגת מטרות מוגדרות‪ ,‬שבמתכונתם המוכרת‬
    ‫לנו כוללים בדרך כלל שילוב של טקס ושל לחש – נאספו בידי אנשים שהיה להם עניין‬
    ‫מעשי‪-‬ביצועי בחומר מעין זה‪ ,‬תחילה על פה ולאחר מכן גם בכתב‪ .‬לא נדע לעולם כמה‬
    ‫זמן נמשך האיסוף האו ָרלי של מסורות אלה‪ ,‬עד כמה יעיל היה ומה היה היקפו של הידע‬
    ‫שנצבר באופן זה‪ .‬ידיעותינו מקבלות צורה של ממש רק משעה שהדברים הועלו על‬

                                                        ‫הכתב ונוצרה ספרות ָמגית‪.‬‬
    ‫ספר היובלים (המאה השנייה לפני סה"נ) הוא המקור הראשון המזכיר את קיומה‬
    ‫של ספרות מעין זו – 'ספרי רפואות' מן הרוחות הרעות‪ .‬על פי המסופר בו‪ ,‬ספרים אלה‬
    ‫הורדו מן השמים ונמסרו לנוח כדי שבניו יירפאו באמצעותם מפגיעתן של הרוחות‬
    ‫הרעות שהציקו להם והטעו אותם‪ ,‬והם אכן נמצאו מועילים‪ 5.‬ניתן להניח שהסיפור‬
    ‫משקף את קיומה של ספרות הנחיה ָמגית אנטי דמונית כתובה כבר בתקופה זו‪ .‬ואמנם‪,‬‬
    ‫קטעים אחדים ממגילות קומראן מגלים ככל הנראה משהו מלשונם של ספרים מסוג‬
    ‫זה‪ 6.‬ניתן לשער אפוא‪ ,‬כי לכל המאוחר בתקופת הבית השני כבר נכתבה בעם ישראל‬

‫ספר היובלים י (בעיקר פסוקים י–יג)‪ .‬על הדמונולוגיה של ספר היובלים ועל מקומה בדמונולוגיה של‬             ‫‪	5‬‬
‫תקופת הבית השני נכתבה ספרות רבה‪ .‬ראו‪ :‬י' הררי‪ ,‬הכישוף היהודי הקדום‪ :‬מחקר‪ ,‬שיטה‪ ,‬מקורות‪,‬‬               ‫‪	6‬‬
‫ירושלים תש"ע‪ ,‬עמ' ‪ 241–230‬והביבליוגרפיה שם; ובעיקר‪P.S. Alexander, ‘“Wrestling Against :‬‬

‫‪Wickedness in High Places”: Magic in the Worldview of the Qumran Community’, The Scrolls and‬‬
‫;‪the Scriptures: Qumran Fifty Years After, eds. S.E. Porter and C.A. Evans, London 1997, pp. 318–337‬‬
‫‪idem, ‘The Demonology of the Dead Sea Scrolls’, The Dead Sea Scrolls After Fifty Years, 2, eds. P.W.‬‬
‫‪Flint and J.C. Vanderkam, Leiden 1999, pp. 331–353; J.C. VanderKam, ‘The Demons in the Book of‬‬
‫‪Jubilees’, Die Dämonen: Die Dämonologie der israelitisch-jüdischen und frühchristlichen Literatur‬‬
‫‪im Kontext ihrer Umwelt (=Demons: The Demonology of Israelite-Jewish and Early Christian‬‬
‫‪Literature in Context of Their Environment), eds. A. Lange, H. Lichtenberger and K.F.D. Römheld,‬‬

‫‪ ;Tübingen 2003, pp. 339–364‬א' אשל‪ ,‬האמונה בשדים בארץ‪-‬ישראל בימי הבית השני‪ ,‬עבודת דוקטור‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשנ"ט (ובקשר לספר היובלים – שם‪ ,‬עמ' ‪.)111–107 ,98–93 ,57–48‬‬
‫על קטעים אלה ראו‪J. Naveh, ‘Fragments of an Aramaic Magic Book from Qumran’, Israel :‬‬

‫‪Exploration Journal, 48 (1998), pp. 252–261; A. van der Woude, ‘11Qapocryphal Psalms’, Discoveries‬‬
‫‪in the Judaean Desert, 23 (Qumran Cave 11 II – 11Q2–18, 11Q20–31), eds. F. Gracía Martínez, E.C.J.‬‬
‫‪Tigchelaar and A. van der Woude, Oxford 1988, pp. 181–205; G. Bohak, Ancient Jewish Magic: A‬‬

‫‪ ;History, Cambridge 2008, pp. 105–112‬אשל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬במקומות שונים; הררי (לעיל‪ ,‬הערה ‪,)5‬‬
                                                                               ‫עמ' ‪.201–200‬‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38