Page 34 - GK-10

‫‪ 32‬יהרר ובלי‬

‫ספרות הנחיה ָמגית‪ .‬ואולם‪ ,‬חלפו עוד מאות שנים עד שנכתבו ראשוני החיבורים‬
‫ה ָמגיים היהודיים הידועים לנו – 'ספר הרזים' ו'חרבא דמשה'‪7.‬‬

‫'חרבא דמשה' הוא מן המקורות ה ָמגיים היהודיים הקדומים ביותר שיש בידינו‪.‬‬
‫יחד עם 'ספר הרזים'‪ ,‬שהקדימ ֹו בכמה מאות שנים‪ ,‬הוא משמש דוגמה מאלפת לעיגונו‬
‫של ידע ָמגי מקצועי‪-‬ביצועי במסגרת נרטיבית שעניינה רקיעים ומלאכים ויחסי הכוח‬
‫שבין האדם למלאכים ולאל‪ .‬מוצאו של החיבור אינו ידוע‪ .‬במפנה האלף הראשון והשני‬
‫הוא נזכר כאמור בשמו ובמילות הפתיחה שלו באיגרתו המפורסמת של רב האי גאון‬
‫לחכמי קירואן‪ ,‬כאחד החיבורים ה ָמגיים הנודעים בבבל‪ ,‬אבל קשה לשער כמה זמן‬
‫קודם לכן נתחבר‪ 8.‬ניתוח מבנה החיבור ולשון חלקיו השונים מלמד כי עריכתו נעשתה‬
‫על יסוד חומרים בבליים וארץ ישראליים כאחד‪ .‬זיהוי קולו של עורך החיבור‪ ,‬שלשונו‬
‫עברית‪ ,‬נותן יסוד להשערה שמקומה של העריכה בארץ ישראל‪ .‬את זמנו קשה לקבוע‬

‫באופן מדויק יותר מאשר הטווח הרחב של המחצית השנייה של האלף הראשון‪9.‬‬
‫החיבור נחלק לשלושה חלקים‪ 10.‬הוא פותח בתיאור מבנה היררכי של שלושה‬
‫עשר ראשי מלאכים‪ ,‬שלרשותם ריבואות מרכבות של מלאכים‪ .‬ארבעת הנמוכים‬
‫שבהם ממונים על התורה ועל ה'חרב' – אוסף השמות שנמסר בחלקו השני של‬
‫החיבור‪ ,‬ובאמצעותו ניתן להוציא אל הפועל את המרשמים המוצעים בחלקו השלישי‪.‬‬
‫בראש פירמידת ראשי המלאכים מצוי אהיופסקתיה‪' :‬שהוא יושב וכל צבא מרום‬
‫בקידה ובכריעה ובהשתחוית אפים בתראש (=כאחד) ארצה לפניו בכל יום בפטירתן‬

‫‪ 7‬על ההבחנה בין קובצי מרשמים ובין חיבורים ָמגיים ועל החיבורים לסוגותיהם ראו‪ :‬הררי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .225–206 ,200‬על החיבורים הנזכרים ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .225–215‬למהדורותיהם של חיבורים אלה ראו‪ :‬מ'‬
‫מרגליות‪ ,‬ספר הרזים‪ ,‬הוא ספר כשפים מתקופת התלמוד‪ ,‬ירושלים תשכ"ז; ‪B. Rebiger and P. Schäfer,‬‬
‫‪( Sefer ha-Razim I/II – Das Buch der Geheimnisse I/II, Tübingen 2009‬נוסח ‪ I‬הוא ספר הרזים שמדובר‬
‫בו כאן); הררי‪ ,‬חרבא דמשה (לעיל‪ ,‬הערה ‪ .)1‬ועיינו עוד‪ :‬י' דן‪ ,‬תולדות תורת הסוד היהודית‪ ,‬ג‪ ,‬ירושלים‬
‫תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪ ;1111–1103 ,1092–1060‬בוהק (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)6‬עמ' ‪P.S. Alexander, ‘Sefer Ha- ;179–170‬‬

‫‪Razim and the Problem of Black Magic in Early Judaism’, Magic in the Biblical World: From the Rod‬‬

‫‪.of Aaron to the Ring of Solomon, ed. T.E. Klutz, London 2003, pp. 170–190‬‬
‫‪ 8‬ש' עמנואל‪ ,‬תשובות הגאונים החדשות‪ ,‬ירושלים תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪( 146–121‬ולענייננו עמ' ‪ .)132–131‬על‬

‫איגרת זו‪ ,‬העוסקת ב ָמגיה ובשימוש בשמות קדושים‪ ,‬ראו‪ :‬הררי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪.261–258‬‬
‫ ‪ 9‬ראו‪ :‬הררי‪ ,‬חרבא דמשה (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪ .53–52‬לתקופה זו יוחסו חיבורים ָמגיים נוספים‪ ,‬כגון‬
‫'הבדלה דר' עקיבא' ו'פשרא דר' חנינא בן דוסא'‪ .‬ראו‪ :‬ג' שלום‪' ,‬הבדלה דר' עקיבא‪ ,‬מקור למסורת‬
‫ה ָמגיה היהודית בתקופת הגאונים'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬נ (תשמ"א)‪ ,‬עמ' ‪F.M Tocci, ‘Note e documenti di ;281–243‬‬

‫‪letteratura religiosa e parareligiosa giudaica’, Annali dell'Instituto Orientale di Napoli, 46 (1986), pp.‬‬

‫‪.101–108‬‬
‫‪ 10‬התיאור שלהלן הוא תמציתו של עיון רחב בפרקי החיבור ובקשרים שביניהם‪ .‬ראו‪ :‬הררי‪ ,‬חרבא דמשה‬

‫(לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪.133–77‬‬