Page 35 - GK-10

‫קהיר תזינגב 'השמד אברח' קטעי ‪33‬‬

‫מהשתחוואות לפני נקץ שלאה הו אוהה אדון הכל (הוא האל)'‪ 11.‬עיקרו של החלק‬
‫הראשון של החיבור מוקדש לתיאורו של טקס בן שלושה ימים המשלב צום‪ ,‬טהרה‪,‬‬
‫תפילה והשבעה של שלושה עשר המלאכים הללו‪ .‬לאחר השלמת הטקס הזה כהלכה‬

‫יזכה מ ַבצעו 'למשול' בחרב ויוכל להשתמש בה‪.‬‬
‫חלקו השני של החיבור הוא ה'חרב' – אוסף עצום ומאורגן היטב של שמות ָמגיים‬
‫הגונזים בחובם כוח פעולה‪ .‬על פי המסופר בפתיחת החיבור‪ ,‬חרב זו נמסרה מפי האל‪,‬‬

‫נאצרה בידי המלאכים והורדה משמים בידי משה‪.‬‬
‫חלקו השלישי של החיבור הוא ליבתו המקצועית‪ .‬זוהי רשימה בת כמאה וארבעים‬
‫מרשמים ָמגיים ובהם הנחיות פעולה מדויקות לשם השגת מגוון רחב של מטרות‪.‬‬
‫כל הפעולות הטקסיות המותוות במרשמים מושתתות על שימוש בעל פה או בכתב‬
‫בקטעים מ'חרב' השמות‪ .‬ניתוח מבני של 'חרב' השמות מזה‪ ,‬ושל חטיבת המרשמים‬
‫מזה‪ ,‬ובחינת הקשר ביניהם מלמדים שבעל החיבור חילק את ה'חרב' שכינס לחיבורו‬
‫לקטעים‪ ,‬על פי מספר המרשמים שהיו בידו (פחות או יותר)‪ ,‬וקשר בין המרשמים ובין‬

‫קטעי החרב על פי סדר הופעתם בשתי הרשימות‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הידע המקצועי‪-‬השימושי ברשימה זו מעוגן במסגרת התאורטית הנפרשת‬
‫בחלקו הראשון של החיבור (ובקצרה גם בחתימתו)‪ .‬מסגרת זו מלמדת על השקפת‬
‫העולם של המחבר (ושל הקהילה שבה חי)‪ ,‬מבארת את ההיגיון שביסוד הפעולה ה ָמגית‪,‬‬
‫ומצביעה על מקור הסמכות של הידע המצוי בחיבור‪ 12.‬מרכיביו השונים של 'חרבא‬
‫דמשה' נארגו יחדיו בידי המחבר לכדי חיבור של ממש‪ ,‬כלומר ליחידה ספרותית סגורה‪,‬‬
‫שניתן לזהות בה התפתחות פנימית רצופה וקוהרנטית‪ ,‬אף כי לא חלקה‪ ,‬מפתיחתה‬

‫לסיומה‪.‬‬
‫שלא כחיבור ה ָמגי היהודי האחר משלהי העת העתיקה‪' ,‬ספר הרזים'‪ ,‬דומה‬
‫של'חרבא דמשה' לא נודעה השפעה רבה על התפתחותה של ה ָמגיה היהודית‪ .‬אם‬
‫הראשון זכה לפופולריות רבה‪ ,‬שעליה מעידות ההעתקות הרבות שלו שנמצאו בגניזה‬
‫ובכתבי יד מאוחרים לה והשימוש הרווח בשמו גם ככותרתם של חיבורים ָמגיים‬
‫נוספים‪ 13,‬הרי עקבותיו של 'חרבא דמשה' נעלמו כמעט לגמרי מן המסורת ה ָמגית‬

‫‪ 1 1‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,23‬שורות ‪ .16–13‬למונח 'בתראש' ראו‪ :‬הררי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪ ,222‬הערה ‪.217‬‬
‫‪ 1 2‬דיון בנושאים אלה ראו‪ :‬הררי‪ ,‬חרבא דמשה (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪.76–54‬‬

‫‪ 13‬ראו המהדורה הסינופטית‪ ,‬קטעי הגניזה של החיבור (בעברית ובערבית יהודית)‪ ,‬ודיון בכל אלה אצל‬
‫רביגר ושפר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ .)7‬וראו עוד‪ :‬מרגליות (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)7‬עמ' ‪ .46–29‬על תרגום לערבית של‬
‫החיבור‪ ,‬המצוי בכתב יד נוצרי מאוחר יחסית‪ ,‬ראו‪A. Fodor, ‘An Arabic Version of Sefer Ha-Razim’, :‬‬
‫‪' .Jewish Studies Quarterly, 13 (2006), pp. 412–427‬ספר הרזים' נזכר בכתבי פולמוס קראיים משלהי‬
‫האלף הראשון כאחד מספרי הכשפים והתועבות של הרבניים‪ ,‬אבל בהיעדר התייחסות קונקרטית‬