Page 38 - GK-10
P. 38
36יהרר ובלי
שרידי העתקה שלישית נשמרו בשני כתבי יד שכל אחד מהם הוא רצועת נייר צרה,
תולדה של חיתוך כתב היד לאורכו לרצועות .בכל אחת מן השורות שבקטעים אלה
נותרו מילים ספורות בלבד ,כדי רבע שורה .בשני הקטעים יחדיו שרדו חלקים משלושת
חלקי החיבור .הם יובאו כאן על פי סדר הופעתם בחיבור (סעיפים .)9–8
העתקה רביעית של החיבור שרדה במקוטע על גבי רצועת נייר – הרבע האמצעי
של כפולת דפים שנחתכה לאורכה .אף כאן ניכרים רק חלקי שורות ,אלה הסמוכים
לשוליים הפנימיים (כדי רבע שורה מכל צד) .נוסח זה הוא היחיד הסוטה באופן ניכר
(במקום אחד) מנוסח החיבור שבכ"י ז'נבה .145רובו של הקטע חופף את סופו של
החיבור עד לסיומו ממש (סעיף .)10
שלושת הקטעים הבאים הם העתקות של מרשמים מן החיבור או של מרשמים
הדומים לאלה המצויים בו .השניים הראשונים הם העתקות סלקטיביות מרשימת
המרשמים שבחיבור .הם סדורים כאן על פי מידת קרבתם לנוסח החיבור השלם (מן
הקרוב אל הרחוק) .הראשון שבהם הוא כפולת דפים ,שבשלושה מעמודיה הועתקו
שמונה מרשמים (סעיף .)11השני הוא דף בודד שעל צדו האחד הועתקה 'גמטריא
דמשה רבנא' ,ועל צדו האחר ארבעה מרשמים מן החיבור בסדר מזדמן ובנוסח קרוב
למדי לזה המוכר מנוסחו השלם (סעיף .)12בשני הטקסטים ניכרת חריגה מן הנוסח
הקבוע במרשמים (בכל העתקותיו הרצופות של החיבור) ביחס לנוסחה הנחוצה מן
ה'חרב' .היא מעידה על שאיפה לשמר את פוטנציאל הביצוע של ההוראות גם במנותק
מן החיבור השלם .בקטע הראשון רמז המעתיק לנוסחה הדומה ללשון החיבור (אמור/
כתוב 'מן ...עד )'...ולאחר מכן העתיק את הנוסחה המלאה מן ה'חרב' (בהתאם לציון
המרומז) .בשני השמיט המעתיק כליל את הרמיזה וכתב תחתיה בכל מרשם ומרשם את
הנוסחה הנחוצה במלואה.
הקטע השלישי אניגמטי יותר .זהו דף נייר קרוע ומחורר ,שצדו האחד ריק ועל
צדו השני הועתקו מרשמים אחדים על פי סדר הופעתם בחיבור אך בנוסח רחוק מאוד
ממנו .לדעתי ,זהו גלגול מאוחר של חומרים ָמגיים מן הסוג שבעל 'חרבא דמשה' קיבץ
וערך בחיבורו (סעיף .)13
לבסוף יובא קטע שאינו קשור לחיבור כי אם ל'ספרות החרב המגית' ,כפי שמעידה
כותרתו' :הדין חרבא דמשה נבייא' (סעיף .)14
עדותם של קטעי הגניזה רבת פנים .ראשית ,הם מלמדים כי לכל הפחות בהקשרם
הגאוגרפי-ההיסטורי – המרחב המוסלמי הסמוך לים התיכון בין ראשית המאה האחת
עשרה למאה השלוש עשרה – החיבור זכה להתעניינות רבה מכפי ששיערנו .לפחות
ארבעה מעתיקים ביקשו לשמרו בשלמותו ,והם מעידים על העניין שמצאו בו כמכלול
