Page 36 - GK-10
P. 36

‫‪ 34‬יהרר ובלי‬

‫היהודית הכתובה הידועה לנו‪ .‬עובדה זו מפתיעה הן לאור אופיו של החיבור‪ ,‬המשלב‬
‫מסגרת תאורטית ומרשמים ָמגיים‪ ,‬הן בשל היקף הידע המקצועי האצור בו‪ ,‬הן על‬
‫רקע חשיבותו בספרות ה ָמגית של תקופת הגאונים‪ ,‬כפי שמעידים דברי רב האי גאון‬
‫באיגרתו לחכמי קירואן‪ .‬מכל מקום‪ ,‬החיבור לא אבד‪ ,‬ובראשית המאה השש עשרה‬
‫הוא הועתק במלואו (כמעט) ‪ 14‬בארצות הבלקן או בתורכיה בידי ר' יוסף תירשום‪ ,‬בראש‬
‫הקובץ העצום של מרשמים ָמגיים וחיבורים בתורת הסוד שכינה בשם 'ספר שושן יסוד‬
‫העולם'‪ 15.‬כמאתיים שנה לאחר מכן הועתק החיבור בכתב יד נוסף‪ ,‬בגרסה שללא ספק‬

                                    ‫השתלשלה מהעתקתו של ר' יוסף תירשום‪16.‬‬
‫בעמודים הסמוכים להעתקת החיבור ב'ספר שושן יסוד העולם' (כ"י ז'נבה ‪)145‬‬
‫העתיק תירשום גם קטעים מ'ספרות החרב המגית'‪ .‬קטעים נוספים מספרות זו‪,‬‬
‫שלדעתי היא שריד מאוחר לשכבה ספרותית מוקדמת‪ ,‬שבעל החיבור השתמש בה‬
‫ליצירתו‪ ,‬מצויים בכתבי יד נוספים‪ ,‬אף הם מאוחרים יחסית‪ :‬כ"י אוקספורד‪ ,‬ספריית‬
‫הבודליאנה ‪ ,1531‬וכ"י ניו יורק‪ ,‬ספריית בית המדרש לרבנים ‪' 17.8128‬ספרות החרב‬
‫המגית' מתאפיינת בשימוש במונח 'חרב'‪ ,‬לעתים תוך קשירתה במשה ולעתים בלעדיה‪,‬‬
‫לשם ציון הנוסחה הלשונית ה ָמגית‪ .‬אף שכלל הקטעים מספרות החרב המגית קשורים‬

‫לתוכנו‪ ,‬אין לדעת אם הללו כיוונו ל'ספר הרזים' הנדון כאן‪ .‬לעניין זה ולשאלת היכרותו של הרמב"ם עם‬
‫החיבור ראו‪ :‬הררי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪ .220‬הספרות ה ָמגית המאוחרת לגניזה מלמדת כי השם 'ספר‬
‫הרזים' ניתן לכתבים ָמגיים נוספים‪ .‬ראו למשל‪ :‬כ"י ניו יורק‪ ,‬הספרייה הציבורית‪( Heb 190 ,‬לשעבר‬
‫ששון ‪ ,)56‬עמ' ‪ ,195–58‬והכותרת בפתח החיבור (מהדורה מדעית של כתב יד זה אמורה להתפרסם‬
‫בקרוב בידי גדעון בוהק)‪ .‬וראו נוסח 'ספר הרזים' שנכלל ב'ספר רזיאל המלאך' ('ספר הרזים ‪)'II‬‬
‫והעתקותיו בכתבי יד‪ :‬רביגר ושפר‪ ,‬שם‪ .‬על עריכת ספר רזיאל המלאך ועל מקורותיו ראו‪B. Rebiger, :‬‬

‫‪‘Zur Redaktionsgeschichte des “Sefer Razi'el ha–Mal'akh”’, Frankfurter Judaistische Beiträge, 32‬‬

                ‫‪.(2005), pp. 1–22; R. Leicht, Astrologumena Judaica, Tübingen 2006, pp. 187–294‬‬
                   ‫‪ 1	 4‬דומה שמרשמים אחדים נשמטו מן הגרסה המלאה של 'חרבא דמשה'; ראו להלן‪.‬‬

‫‪ 1	 5‬כתב יד חשוב זה‪ ,‬הידוע בכינוי ששון ‪ ,290‬נמצא כיום בספריית ז'נבה וסימנו ‪ .145‬לדיון רחב בו ראו‪:‬‬
‫מ' בניהו‪' ,‬ספר "שושן יסוד העולם" לר' יוסף תירשום'‪ ,‬טמירין‪ :‬מקורות ומחקרים בקבלה וחסידות‪,‬‬
‫בעריכת י' וינשטוק‪ ,‬א‪ ,‬ירושלים תשל"ב‪ ,‬עמ' קפז–רסט‪ .‬על נוסח כתב יד זה הושתתה מהדורתי לחיבור‪.‬‬

                                    ‫כיום ניתן לצפות בכתב היד באופן מקוון באתר ספריית ז'נבה‪:‬‬
                         ‫‪( http://www.e-codices.unifr.ch/en/description/bge/cl0145‬נדלה‪.)1.8.2012 :‬‬
‫‪ 1	 6‬כתב יד זה מצוי כיום בספרייה הבריטית בלונדון וסימנו ‪( Or. 10678‬לשעבר גסטר ‪ .)178‬נוסח זה שימש‬
‫את גסטר במהדורתו לחיבור‪ .‬המהדורה ראתה אור לראשונה במאמר משנת ‪ 1896‬ושבה והתפרסמה‬
‫בקובץ כתביו‪M. Gaster, Studies and Texts in Folklore, Magic, Mediaeval Romance, Hebrew :‬‬
‫‪ .Apocrypha and Samaritan Archaeology, London 1971, 1, pp. 288–337; 3, pp. 69–103‬על תלותו של‬
‫כ"י גסטר ‪ 178‬בכ"י ז'נבה ‪( 145‬לשעבר ששון ‪ ,)290‬ועל מהדורת גסטר‪ ,‬ראו‪ :‬הררי‪ ,‬חרבא דמשה (לעיל‪,‬‬

                                                                         ‫הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪.14–12‬‬
                                                                     ‫‪ 	17‬הררי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.152–139‬‬
   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41