Page 18 - etmol 87
P. 18
ביתו ובוסתנו של חג׳ נימר ממכתבי הקוראים מבקש לייסד חוגים
של קוראי ״הגה״ ,הקרוב לחיי העולים
זכרונות ילדות של בן משפחה מנוה צדק ,בשכם ״ביחוד עולי גרמניה״ .וישנה גם
מודעה המבשרת על עטיפות״קרטון
מילר ,שהקים בית־ספר לילדי השומרונים נולדתי לפני כשבעים שנה .אמי היתה בתו ל״הגה״ במקומות פומביים ,כדי שתיש
בעיר. של אהרון שלוש ,משפתה שבאה לפני מר צורת העיתון ולא ייקרע מרוב
כ־ 50ן שנה מצפון־אפריקה והיתה בין
היו בשכם משפחות יהודיות מעטות. מתדשי היישוב היהודי ביפו .אהרון שלוש שימוש.
אחת מהן היא משפחת מנליס .אבי היה גם בין מייסדי תל־אביב .אבי ישעיה על דמותו של העיתון השפיעו לא רק
המשפחה שימש אחר־כך בתפקיד בכיר לוריא ,היה ממוצא אשכנזי ,בן למשפחת אירועי מלחמת־העולם השניה והנעשה
בהסתדרות .רעייתו היתה רופאת שיניים מקובלים שמוצאה מצפת ,צאצאי האר״י. בישוב הארץ־ישראלי אלא גם השקפת-
יחידה בשכם עם ציוד חדיש .בגם גדעון משפחת שלוש היחה בעלת תעשיית מרצ עולמו של ״דבר״ ,עיתון ההסתדרות
למד רפואה ועבד בבית־החולים בגהריה. פות הראשונה בארץ ,יבואני ברזל לבניין והעובדים .כך מובאת בראש עמודו
הוא נרצח באמצע שנות השבעים על ידי וחומרי בניין אחרים .שרידי בית־החרושת הראשון של ״הגה״ בערב האחד״במאי
עדיין עומדים על תילם ברחוב שלוש הידיעה על הוועד-הפועל של ההסתד
אחד מחוליו שנתקף מטירוף. בשכונת נוה־צדק בתל־אביב .אבי ניהל אח רות הקורא :״יחד עם פועלי ארצות
אני זוכר קיץ אחד שעשינו בשכם ,הייתי בית־החרושת .היו לנו גם סניפים לממכר הדמוקרטיה והסתדרויות הפועלים
אז כבן שבע .היינו אורחיו של שותפנו חג׳ התוצרת ולחומרי בניין בשדרות המלך החשאיות בארצות העריצות יעמוד
נימר בתהילתו שהיתה בנויה על מורדות ג׳ורג׳ ביפו ,כיום שדרות ירושלים .כשממו־ הפועל העברי כאן על משמר עמדתו
ההר ,שכולו טרסות־טרסות ,ובכל טרסה לו אני זוכר בבירור אח השלט :״קפה וראי־ לנצחון צדק לאומים )עמים( ,לתקומת
בנויה קומה אחת של הבית .כך היה הבית נוע אבו־שקוש״ .היו לבית העסק גם עם ישראל בארצו ,למשטר )סדר( עולם
בן ארבע־חמש קומות ובכל טרסה גם סוציליסטי ,לחופש עם ואדם״ .המלים
בריכה ,שמימיה הוחלפו על־ידי משרתים סניפים בירושלים ובשכם. הקשות מפורשות כאן באמצעות מלים
והן משקות בוסתן פרי עץ ,ובכל טרסה ־־־ ליד הסניף בשכם היה גם מפעל לייצור
סוג פיתח אחר .הבריכות כמובן שימשו מדרגות ,עמודי־בניין אמנותיים ומעקות קלות יותר.
לנו גם כמקום לשחות .הכניסה לגן ולבית בסגנון איטלקי ,אשר העשירים הערבים
היתה למטה ,מן הרחוב .היית נכנס דרך אהבו לפאר בהם את בתיהם .לסניף בשכם הערב לאן?
שער ברזל אמגותי ,ישר אל הבוסתן היה שותף ערבי מכובד וחשוב מערביי
ופסעת על מדרכה ארוכה ,שמשני צדיה העיר .שאני זוכרו כילד :גבר גוץ כבן עם החרפת המלחמה העולמית נעלם
עמודים שעליהם חופה של גפנים ואשכו חמישים ,תכול עינים ושערו מקורזל, המוטו מן המקורות שבראש העיתון
לות ענבים תלויים מעל לראש .והגינה מקפיד בלבושו בחליפות שלושה חלקים ומקומו הוקדש לידיעות טריות מזירות
ותרבוש נאה על ראשו :היה זה חג׳ נימר ההתרחשות .מבין דפי ״הגה״ עולה
מטופחת ושמורה בידי גננים ומשרתים. אל־נבולסי ,בעל תעשיית הסבון הגדולה סבלה של יהדות אירופה ,אם כי לא
ביקרנו פעמים נוספות באותה וילה בעיר .הסניף בשכם קם במעורבותו של נפקד מקומם של מדורי בדיחות ,חידות
מפוארת ,עד שנסגר סניף חומרי הבניין
שכם בראשית המאה ו״הערב לאן?״.
שלגו בשכם ,במאורעות .1929 לקראת גיליון המאה של העיתון
סיפר עורכו בשנותיו הראשונות ,דב
א.ר .לוריא סדן ,על מגמתו :״התעודה המיוחדת של
׳הגה׳ היא להיות הגשר בין אחינו
העולים ,הרוצים למצוא דרך אל לשונ
נו ,כמפתח חיינו לכל בחינותיהם .וזה
גשר מיוחד :עתון המשתדל בטלגרמה,
במאמר ,בכרוניקה ,בפיליטון ,בשיר
וכו׳ לתת בלב הקורא ידיעה ,אינפורמ
ציה ,הסברה ,בקורת -את עולם החיים
וחיי העולם בראי של העניינים הקרו
בים והרחוקים כאחת״.
חוקר הספרות ג .קרסל כתב כי ״זכו
תו של ׳הגה׳ היא שגידל וחינך דור
חדש של קוראים ,וכך גידל סופרים
ועתונאים עברים ,שתחילה היתה לשון
כתיבתם לא עברית ,ובעיקר גרמנית.
בני העליה החדשה החלו בבמה זו לפר
סם ראשית מאמריהם ,והם היום אזרחי-
קבע של הספרות והעתונות העברית״.
״הגה״ הופיע עד שלהי מאי 1947
ונפסק בשל ההוצאות המרובות שהיו
כרוכות בפרסום עיתון יומי מנוקד.
לאחר קום המדינה חודשה הוצאת
עיתונות מנוקדת :תחילה הופיע שבועון
מנוקד לעולים ,ואחר-כך ,ב 1-ביולי
,1951הוציא ״דבר״ שוב עיתון יומי
מנוקד -״אמר״.
18
