Page 132 - ginzei qedem 8

‫‪ 132‬יאיר צורן‬

‫כללו של דבר‪ ,‬יפת נוקט שני סוגי פרשנות‪ :‬זו ההיסטורית המתייחסת לזמנו‬
‫של הנביא מחד גיסא‪ ,‬ומאידך גיסא פרשנות יישומית לדורות )כך אני מעדיף לכנות‬
‫את הפרשנות הקרויה בפי שלוסברג ופוליאק ׳אקטואלית׳(‪ .‬פרשנות זו נחלקת‬
‫לשלושה סוגים‪ :‬פרשנות המתייחסת לאירועים היסטוריים שונים‪ ,‬למשל ימי הבית‬
‫השני והימים שלאחר חורבנו; פרשנות אקטואלית המתייחסת לימיו של יפת עצמו‪,‬‬

‫ופרשנות משיחית לעתיד לבוא‪.‬‬
‫עניין אחר הבולט מאוד בפירושיו של יפת הוא התעניינותו הרבה בגאוגרפיה של‬

‫ארץ ישראל‪ ,‬שדברי הנביא עובדיה נותנים לו הזדמנות נאותה לבטאה‪109.‬‬
‫תרגומו של יפת הוא תרגום מילולי קיצוני‪ ,‬המשתעבד למבנה הפסוק בלא להתחשב‬
‫במבנה המשפט הערבי‪ .‬כפי שמעירים שלוסברג ופוליאק‪ ,‬בתרגומיו משתקפות ׳מגמה‬
‫פרשנית מודעת ושיטה תרגומית מבוקרת׳‪ ,‬ו׳ככל שמעמיקים בפירושיו של יפת נחשפת‬
‫מורכבותם הרעיונית ומקוריותם הספרותית׳‪ 11.‬תופעה לשונית מרתקת שנעמוד עליה‬
‫כאן היא שבתרגמו מילה נדירה או מרובד לשון גבוה‪ ,‬נוקט יפת אותו משלב בלשון‬
‫התרגום‪ ,‬אך בפירוש נוקט מילה עממית יותר הנהירה לכול‪ .‬כך‪ ,‬דרך משל‪ ,‬בבואו לבאר‬
‫את הצירוף ׳בעלו למואב׳ )דברי הימים א׳ ד‪ ,‬כב( הוא מתרגם ׳צאחבו׳ ומפרש ׳מלכו׳‪12.‬‬
‫במהלך פירושו נדרש יפת גם לענייני לשון‪ .‬התופעה הלשונית המרכזית המעסיקה‬
‫אותו‪ ,‬כמו פרשנים קראיים אחרים‪ ,‬היא צורת המקור‪ 13.‬הפרשנים והמדקדקים‬
‫הקראים רואים צורה זו כעמוד שעליו נשען הדקדוק כולו‪ ,‬כצורת יסוד לכול‪ .‬הגדיל‬
‫לעשות בעניין זה אבו פרג׳ הרון‪ ,‬מדקדק קראי בן המאה האחת עשרה‪ ,‬העוסק במקור‬

‫כעניין לעצמו ולא‪ ,‬כקודמיו‪ ,‬אגב אורחא‪ .‬הוא מכנהו ׳מוצא הנטייה׳‪14.‬‬

‫על כך ראו‪ :‬א׳ שלוסברג ומ׳ פוליאק‪ ,‬׳תרגומו של יפת בן עלי הקראי לספר עובדיה‪ :‬מהדורה מוערת‬ ‫‪9‬‬
‫ומבוארת׳‪ ,‬פעמים‪) 89 ,‬תשס״ב(‪ ,‬עמ׳ ‪ .62‬המאמר הנזכר מהדיר את תרגום הפסוקים בלבד‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫ראו‪ :‬בוטבול )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(2‬עמ׳ ‪ ,459‬וכן להלן‪ ,‬תרגום הפירוש‪ ,‬הערות ‪.166 ,164 ,159 ,80‬‬ ‫‪12‬‬
‫ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.8‬‬ ‫‪13‬‬

‫עוד על כגון דא ראו להלן‪ ,‬הערה ‪.91‬‬ ‫‪14‬‬
‫ראו פירושו למילה ׳ונעתור׳ )דברי הימים א׳ ה‪ ,‬כ(; בפירושו ל׳לידות את קרנות הגוים׳ )זכריה‬
‫ב‪ ,‬ד( הוא רואה לנכון‪ ,‬משום מה‪ ,‬לציין כי לפנינו צורת מקור )ראו‪ :‬כ״י פ‪ ,2‬דף ‪247‬ב(‪ .‬כן הדבר‬
‫בפירושו ל׳להפיר את בריתי אשר כרתי׳ )שם יא‪ ,‬י; ראו פירוש זכריה‪ ,‬כ״י פ‪ ,2‬דף ‪298‬א(‪ ,‬וכן פירושו‬
‫לפסוק‪ :‬׳אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחובות׳ )שיר השירים ג‪ ,‬ב; ראו‪J.J.L. Barges :‬‬
‫‪[ed.], Canticum Canticorum: Lutetle, Parisiorum, Prostat Apud Ernestum Leroux‬‬
‫‪ ;Bibliopolam, Paris 1884, p. 40‬נדפס מכתב יד יחיד‪ ,‬הכתוב באותיות ערביות‪ ,‬למעט המילים‬
‫העבריות(‪ .‬על ׳להשתבח בתהלתך׳ )דברי הימים א׳ טז‪ ,‬לה( הוא אומר‪ ,‬כי ׳להשתבח הוא מקור‬

‫במשקל להתהלל׳‪.‬‬
‫ראו‪ :‬א׳ ממן‪ ,‬׳המקור ושם הפעולה בתפיסת אבו אלפרג׳ הרון׳‪ ,‬מחקרים בלשון העברית ובלשונות‬