Page 131 - ginzei qedem 8
P. 131
פירוש יפת בן עלי הקראי לספר עובדיה 131
זו מוציאה את אדום מידי פשוטו -עם החי בשכנות לישראל שמושבו בהר שעיר -
והופכת אותו לחלק מרצף היסטורי־סימבולי המסמל את הנצרות לדורותיה:
]ו[אומרו 'זדון לבך השיאך' ,אפשר כי ירמוז בו אל סיעתו השקרית שאותה
המציא ובה בטח ועליה אמר זדון לבך ,כי העיז פניו כלפי ריבון העולמים וטען
לשילוש ,ו]כן[ טען כי לבורא בן ,כאומרם :אבא ,ברה ורוח קדישא .והבורא נעלה
מן התארים ]שבהם מתארים אותו[ הבריות .וכך טען גם באיגרת ובספר .וכן
טען כי דת האלוהים יתעלה בטלה וכי ספרו קיים ואלה התוצאות .כאן מגיעה
עזות המצח לשיאה .וכאשר הם מאמינים כי ישו הוא בנו כטענתם וכי בני
ישראל צלבוהו בימי בית שני ,האמינו כי ישראל כולם ראויים לכליה ואבדון,
אשר על כן החלו לשפוך את דמי ישראל ולהעיז פנים כלפי אלוהים יתעלה
בהאמינם בשילוש ,וכן כלפי דתו ונביאיו בהאמינם כי נבואותיהם בטלו וכי
ההלכה אף היא הומרה באחרת .אף כלפי ]בני[ אומתו העיזו פניהם ,באומרם
אלוהינו הרגתם והרגו בהם באכזריות ובעוינות ,ולכך ירמוז באומרו 'זדון לבך
השיאך' .וזו סיבת התפתותו .כי בראותו שההצלחה מאירה לו פנים האמין ]גם[
בנכונות טענותיו .וזה מה שפיתהו והגביה לבו עד כי עשה לישראל את שעשה.
וכן תיאר את התבצרות עירו ,אף היא סיבה לגאוותו ,ואמר' :שכני בחגוי סלע',
והוא ארץ ביזנטיון אשר היא כהר נישא שאין גישה אליו ,אף לא דרך .ואומרו
'מרום שבתו' ירמוז בו אל קונסטנטינופול ורומא אשר שתיהן ערי הבירה של
הממלכה.
במסגרת אקטואליזציה זו הוא אף מרחיב את הדיבור על חלוקת השלטון בארץ בין
הנצרות לבין האסלאם -אדום וישמעאל ,אך כפי שנראה להלן ,לא תמיד הוא נוקט
דרך זו בפירושיו 7.דרכם של הקראים ,כמו גם זו של הרבניים ,כפי שכבר העירו מרים
גולדשטיין ומאירה פוליאק ,היא להביא פסוק ,או קבוצת פסוקים ,לתרגמם ולפרשם8.
פרשנותו של יפת נושאת לעתים אופי משיחי ,ובכלל זה פירושיו לכמה מספרי תרי־
עשר9.
על כך ראו להלן ,הערות ,38 ,37וליד ההפניה להערה .177התייחסויות נוספות לפרשנות אקטואלית 7
של יפת ראו :שלוסברג ופוליאק )לעיל ,הערה ,(2עמ' .41-34 8
ראו :גולדשטיין )לעיל ,הערה ,(3עמ' M. Polliack, ‘Major Trends in Karaite Biblical ;46
Exegesis in the Tenth and Eleventh Centuries’, Karaite Judaism: A Guide to Its
History andLiterary Sources, ed. M. Polliack, Leiden 2003, p. 365
