Page 163 - זכרונות חדשים לאתר
P. 163
׳כל אגדות ישראל׳ 161
האגדה שימשה אפוא את לבנר להדגשת ערכיה ההומניסטיים והסוציאליסטיים
של היהדות במהלך הדורות ולהעדפת האוניברסלי על הפרטיקולרי 66.ערכים
אלה היו לחלק מן המחשבה היהודית המודרנית ,אך לבנר הוסיף להם בספרו
הקשר עממי–היסטורי וספרותי ותוקף תרבותי ,חיות ומוחשיות ,כדי שגם ציבור
הילדים יוכל להזדהות עמם .שנים מעטות מאוחר יותר ,כאשר ערכו ביאליק
ורבניצקי את ‘ספר האגדה‘ ומקומם של ערכים אלו התבסס ,הקדישו להם
העורכים קטגוריות נפרדות‘ :כבוד אב ואם‘ ו‘פועלים ועבדים‘ ,או ‘רחמים על
הבריות‘ ו‘דרכי צדקה‘ .כך היו ערכיה הנלווים של האגדה לערכים מרכזיים
ולבסוף אף בלעדיים בשיח על ייצוג היהדות במפנה המאות התשע עשרה
והעשרים.
סוף טוב
כמו סיפור עם טיפוסי זכתה גם האסופה ‘כל אגדות ישראל‘ ל‘סוף טוב‘ .כבר
עם הדפסת הכרכים הראשונים נוצר להם ביקוש רב והכרכים הבאים יצאו
במקביל למהדורות חדשות של הכרכים הראשונים .האנתולוגיה חדרה במהרה
למערכת החינוך העברית באירופה וביישוב בארץ–ישראל ונוסחיה שימשו
מקורות לסופרים ולמספרי אגדה בני הזמן.
ייתכן כי הצלחתה והשפעתה של האסופה קשורות לתכנים שהיא מייצגת,
המשלבים יחד זיקה תמימה למסורת לצד זיקה תמימה לא פחות לערכי
הלאומיות העברית המתהווה ,וגם ל‘נופך‘ האפי שהוסיף המספר ,המבקש לגשר
לא רק בין מקרא לאגדה ,כפי שעשו מרגליות ויעבץ ,אלא גם בין חיבורים
ספרותיים לספרי הלכה מובהקים ואף למחקרים היסטוריים .שילוב זה בין
עולמות תרבותיים רחוקים ושונים כל כך משמש בספר ראיה להמשכיותה
ולאחדותה של תרבות ישראל חרף כל הפערים והמשברים המאפיינים את השיח
היהודי המודרני על סף המאה העשרים .חלקו של לבנר בעיצובה של זיקה
תרבותית לארון הספרים היהודי מתייחד אפוא בעיבוד של הכתובים לכרוניקה
עממית אפית ה‘מדברת‘ בלשונם של ילדים ומצליחה להשכיח מאתנו כי אין זו
אלא אנתולוגיה ולא חיבור שלם; תזמור של מקטעים ולא סימפוניה מקורית.
האנתולוגיה ‘כל אגדות ישראל‘ הייתה גם לגולת הכותרת של מפעלו
הספרותי של לבנר .היא זכתה למהדורות אחדות ולהדפסות רבות בתחילת
המאה העשרים ,ובניגוד לקודמותיה היא נקראה ונלמדה בארץ–ישראל גם
66השוו לבנר ,קיצור שולחן ערוך ,בקטגוריה 'צדקת עניים'; הנ"ל ,אגדות (במבוא) ,עמ' .10
