Page 160 - זכרונות חדשים לאתר
P. 160

‫‪ 158‬פרק שישי‬

‫לאיש אחר‪ ,‬והכיתי מכה רבה באויבי והרביתי חלליהם עד מאד‪ .‬ויהי‬
‫כאשר נשנה המראה הנפלא הזה וישלש לי‪ ,‬וירב בטחוני‪ ,‬ואחזק ואאמץ‬
‫ולא שבתי עוד מפני כל כאשר ראו עיניכם עד היום‪ .‬וגם במלחמתנו‬
‫האחרונה אשר נלחמתי עם גוים רבים ועצומים ממני פי שלשה‪ ,‬לא‬
‫נסוגותי אחור כי ידעתי אשר תופיע אלי דמות מלאך הגואל אותי מכל‬
‫רע והמרבה עצמתנו‪ ,‬ועשינו הרג רב בכל הקמים עלינו — ויהי כן כאשר‬
‫חשבתי‪ ,‬והמלאך אשר תארו כתאר הכהן הגדול הזה נגלה לי‪ ,‬ויתן בנו‬

                              ‫כח להתגבר על איבינו ונך ברבבותיהם‪60.‬‬

‫אחרי המונולוג הארוך של מוקדון משתחווים גם שרי הצבא בפני שמעון‪,‬‬
‫אם כי פרט זה אינו מצוין אף לא באחד ממקורותיו של לבנר‪ .‬בהמשך מבקש‬
‫שמעון מאלכסנדר כי יחוס על עמו ולא יחריב את בית המקדש‪ .‬שמעון מתרץ‬
‫את בקשתו‪ ,‬כלשונו של לוין ואולי בהשפעתו‪ ,‬בדברי ישעיה המופיעים אצל‬
‫לבנר באותיות מורחבות‪‘ :‬בית מקדשנו הוא ב י ת ת פ י ל ה ל כ ל ה ע מ י ם ;‬
‫בו נתפללה אל אלהינו בורא שמים וארץ לאמר‪ :‬י ר ב ה נ א ש ל ו ם א מ ת‬
‫ב א ר ץ ‘ ‪ .‬הסיפור מסתיים‪ ,‬בדומה לנוסח סדר הדורות‪ ,‬בברית שכורת אלכסנדר‬
‫עם שמעון‪ .‬הנקמה בכותים מופיעה אצל לבנר רק מאוחר יותר‪ ,‬ובצמצום‬

                                ‫(בסיפור קטז‪‘ ,‬העשרים וחמשה לחודש טבת‘)‪.‬‬
‫אלכסנדר מוקדון של לבנר‪ ,‬להבדיל מאלכסנדר של מרגליות‪ ,‬יעבץ ולוין‪ ,‬הוא‬
‫אפוא כובש מאיים‪ ,‬המייצג (במקום השומרונים או הכותים) את הקוטב השלילי‬
‫בעלילת העימות‪ .‬שמעון לעומתו כבר אינו חלש ודחוי כבן דמותו בנוסחים מימי‬
‫הביניים‪ 61,‬כי אם חכם בעל עצמה רוחנית המעניקה לו גם יתרון מעשי בעימות‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬אף על פי שההיסטוריה העממית אליבא דלבנר כפופה לרעיון ההגשמה‬
‫הלאומית ומבססת את אחיזתו של ישראל במולדתו ההיסטורית‪ ,‬המספר של‬
‫לבנר דוגל בסובלנות ובשלום‪ ,‬והגיבור שלו מכריע את אויביו בזכות רוחו‬
‫האיתנה ולא בזכות כוחו‪ .‬עיקר זה משתקף גם באנתולוגיות לאומיות אחרות מן‬
‫התקופה והוא חלק מהאתוס היהודי הלאומי בראשית דרכו‪ ,‬כפי שעולה משירו‬

                                                                    ‫של יעבץ‪:‬‬

     ‫הן גליוננו הלא הם לגיונינו‪ / ,‬בהם נוסיף עצמה‪ ,‬בם נעשה חיל; ‪/‬‬
          ‫ומה כל כחנו? הלא הגיונינו‪ / ,‬על כן בהם נהגה יומם וליל‪/ .‬‬

‫‪ 	60‬ההדגשות במקור‪ .‬הדברים עולים גם מנוסח יוסף בן מתתיהו (קדמוניות‪ ,‬ג‪ ,11 ,‬שורות‬
        ‫‪ ,)341-326‬אולם מקור זה אינו מוזכר במפתח ואין כאן יסוד של ממש להשוואה‪.‬‬
                                           ‫‪ 6	 1‬יסיף‪ ,‬המסורות העבריות‪ ,‬עמ' ‪.401-397 ,363‬‬
   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165