Page 157 - זכרונות חדשים לאתר
P. 157

‫׳כל אגדות ישראל׳ ‪155‬‬

‫והקדים את תגובתו המאוחרת של אלוהים‪ .‬כך אנו קושרים בין מעשי האלימות‬
‫של אליהו לתוכחה של אלוהים ולהחלטתו כי הגיעה שעתו של אליהו למצוא‬

                                                         ‫לעצמו יורש ולפרוש‪.‬‬
‫‘פגומות חרבותיכם מרב שחיטה‘‪ ,‬כתב שאול טשרניחובסקי בתגובה‬
‫למעשיו של אליהו בשירו‪‘ :‬חזון נביא האשרה‘ (‪ .)1933‬שירו של טשרניחובסקי‬
‫כפוף אמנם למשנתו הכנענית‪ ,‬המבקשת לחדש ולו באורח סמלי את עבודת‬
‫האלילים של כנען הקדומה‪ ,‬אולם דבריו של המשורר מחזקים את האתוס‬
‫הציוני המוקדם‪ ,‬המאפיין את האנתולוגיה של לבנר‪ ,‬ושופכים אור נוסף על‬

                         ‫שורשיה ההומניסטיים של ספרות התחייה העברית‪55.‬‬

‫יתרון הרוח על הכוח מתגלם גם במקומו המרכזי של אלכסנדר מוקדון באסופות‬
‫המודרניות ובכפיפותו לשמעון הצדיק‪ .‬אלכסנדר‪ ,‬המנהיג רב העצמה אשר‬
‫עורר את דמיונם ואולי אף את יראתם של מספרים עממיים בימי הביניים‪,‬‬
‫נוכח גם בספרי אגדה מודרניים ככובש כוחני‪ .‬אולם האנתולוגיות המודרניות‬
‫גם מדגישות את תלותו בחכמתו ובכוחו הרוחני של הגיבור היהודי‪ 56.‬במאמר‬
‫‘נצח ישראל‘ (‪ )1911‬טען יעבץ כי תיאור הקידה‪ ,‬שבה מכיר אלכסנדר החזק‬
‫בכוחו הרוחני של שמעון הצדיק (בבלי‪ ,‬יומא סט‪ ,‬ע"א ובמקורות מאוחרים‬
‫יותר) צריך לשמש מופת ליחסי ישראל והמלכות בפזורה‪ .‬יעבץ חתם את ספרו‬
‫במחרוזת מסורות שאלכסנדר עומד במרכזן כדי להבליט את תלותו ביהודים‪.‬‬
‫אלה מתוארים במחרוזת זו כידענים מופלגים וכבעלי מצפון הומניסטי ויתרון‬

                                                                      ‫מוסרי‪57.‬‬
‫אסופה מקבילה מאותה תקופה‪(‘ ,‬ספר) דברי חכמים‘ לשמואל לוין (‪,)1892‬‬

‫‪ 	55‬ראשוניותו של ערך השלום משתקפת בסיפורים רבים‪ .‬ראו לדוגמה יא‪' ,‬מלחמה בתחבולות'‬
‫(חלק שני); קב‪' ,‬צדקת בני קרח' (שם)‪ .‬אהבת הגר וחשיבותה הרבה של סובלנות בין–‬
‫לאומית עולות ממסורות אחרות ובהן פד‪' ,‬בני מלכים' (חלק חמישי); פה‪' ,‬צדקה גדולה'‬
‫(שם); פו‪' ,‬ואהבת את הגר' (שם); קצג‪' ,‬אנקלוס ואנדרינוס' (שם); צ‪' ,‬כבוד אב ואם' (שם)‪.‬‬

      ‫ראו גם אצל לבנר‪ ,‬קיצור שולחן ערוך‪ ,‬בקטגוריה 'צדקה וחסד לבני אמונה אחרת'‪.‬‬
‫‪ 	56‬עיון בנוסחיו של הסיפור על ביקורו של אלכסנדר בירושלים בשלהי העת העתיקה ובימי‬
‫הביניים ראו אצל דן‪ ,‬עלילות אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ ;151-149‬נעם‪ ,‬מגילת תענית‪ ,‬עמ' ‪;265-262‬‬
‫יסיף‪ ,‬המסורות העבריות‪ .‬לדברי אלימלך הלוי 'אגדה תלמודית זו כאילו אומרת לנו‪ :‬כל‬
‫מי שרוצה לרצות מלך או שלטון ואינו יודע דרכם וטכסיסיהם‪ ,‬יניח אגדה זו של שמעון‬
‫הצדיק לפניו וילמד הימנה טכסיסים פיוסים וריצויים' (הלוי‪ ,‬שערי האגדה‪ ,‬עמ' ‪.)117‬‬

                                              ‫השוו מרגליות‪ ,‬סיפורי ישורון‪ ,‬עמ' ‪.18-14‬‬
‫‪ 5	 7‬יעבץ‪ ,‬שיחות‪ ,‬עמ' ‪ .110-108‬אלכסנדר של יעבץ‪ ,‬להבדיל מאלכסנדר של מרגליות‪ ,‬מודה‬

                  ‫בעליונותם של זקני הנגב ואינו מוכיח אותם על חוסר נאמנותם למלך‪.‬‬
   152   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162