Page 159 - זכרונות חדשים לאתר
P. 159

‫׳כל אגדות ישראל׳ ‪157‬‬

‫‘השמרונים התנכלו תמיד להרע לישראל ולהחריב את–בית המקדש השני‘‪.‬‬
‫בפרק הבא‪ ,‬פרק ב‪ ,‬תיאר המספר בהרחבה כיצד חילץ בן חנניה את היהודים‬
‫משיני השלטון ולימדם פרק בסובלנות בין–לאומית‪‘ :‬ודרשו את–שלום הארץ‬
‫אשר אתם יושבים בה ואת–שלום הממשלה אשר בצלה תחסיון‪ :‬והתפללו בעדה‬

                                          ‫אל–יי כי בשלומה יהיה לכם שלום‘‪.‬‬
‫כמו לוין הקדיש גם לבנר מקבץ סיפורים‪ 17 ,‬במספר (קט‪-‬קכה)‪ ,‬לתיאור‬
‫מלכותו של אלכסנדר מוקדון‪ ,‬אלא שאלכסנדר שלו כבר אינו מושיע בכוח כי‬
‫אם כובש מאיים‪ ,‬והעימות בין הכותים לישראל נדחק לסוף מחזור הסיפורים‬
‫הקשורים בדמותו‪ .‬הסיפור על אלכסנדר המשתחווה בפני שמעון בירושלים‬
‫(קיב‪‘ ,‬שמעון הצדיק ואלכסנדר מוקדון‘‪ ,‬חלק רביעי) מבוסס על נוסח סדר‬
‫הדורות (אלף רביעי‪ ,‬תמח) ולא על נוסח הבבלי‪ .‬לפי נוסח זה הגיע אלכסנדר‬
‫לירושלים כדי להחריבה ולבנר תיאר בהרחבה את עצמתו ואת החשש שהיא‬

                                                        ‫עוררה בציבור היהודי‪:‬‬

‫וילחם אלכסנדר מלחמות רבות ויעש חיל [‪ ]...‬וייראהו כל מלכי הארץ‬
‫ויחלו את–פניו במנחות ויהיו לו למס‪ .‬ויהי בשנת הארבעים לבנין בית‬
‫המקדש השני ויגד לשמעון הצדיק הכהן הגדול לאמר‪ :‬אלכסנדר מוקדון‬
‫עולה ירושלימה להחריבה! ותמרר השמועה הזאת את שמעון הצדיק עד–‬
‫מאד [‪ ]...‬וכהודע דבר עלות אלכסנדר על ירושלים ויהי אבל גדול וצום‬
‫ובכי ומספד לבני ישראל‪ ,‬ויצעקו אל יי וישטחו אליו כפיהם ויתחננו‬

                                            ‫אליו תחנות רבות וגדולות‪.‬‬

‫שמעון‪ ,‬לעומת אלכסנדר‪ ,‬מתואר כמלאך‪‘ :‬וירא את פניו המפיקים חן וחסד‪,‬‬
‫ואת–קומתו הדמה לתמר ואת–מראהו האמר כלו כבוד‪ — ,‬וימהר וירד מעל‬
‫מרכבתו וישתחו לו‘‪ .‬בתשובה לשאלתם של שרי צבאו של מוקדון‪‘ :‬מה–זה היה‬
‫למלכנו הגדול הגבור והנורא כובש כל הארצות ומכניע מלכיהן‪ ,‬כי נקל בעיניו‬
‫עד מאד וישפל‪ ,‬וישתחו לאחד היהודים?‘‪ ,‬מסביר מוקדון בהרחבה משמעותית‬
‫בנוסח זה כי הכוהן הגדול נגלה אליו כמלאך אלוהים לפני כל אחת ממלחמותיו‬

                                                ‫והוא שמעניק לו את כוחותיו‪:‬‬

‫ויען אלכסנדר ויאמר‪ :‬אתם ידעתם את–המלחמות הרבות אשר נלחמתי‬
‫ותדעו גם את הדבר הזה‪ ,‬כי פעמים רבות התגברו אויבינו עלינו ונהי‬
‫כמעט בכל רע‪ ,‬ויש אשר אמרתי‪ :‬אבדנו כלנו אבדנו! אולם בקר[ו]ב‬
‫הרעה עד–מאד‪ — ,‬תראה פתאום אלי דמות מלאך אלהים כ ד מ ו ת‬
‫ה א י ש א ש ר ה ש ת ח ו י ת י א ל י ו ‪ .‬וחזקתי ואמצתי ונהפכתי פתאום‬
   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164