Page 156 - זכרונות חדשים לאתר
P. 156
154פרק שישי
בילקוט שמעוני (מלכים א ,ריד) ושמות רבה (כט ,ט) .הסיפור מתאר כיצד נביאי
הבעל נכשלו בהעלאת קרבן לבעל (אף שהיו הראשונים לבחור את הפר המיועד
לקרבן ואף שחיאל ניסה להעלות אש במזבח מבפנים) ,ואילו אליהו הצליח
להעלות את הקרבן באש בעזרת אלישע (ולמרות תעלת המים שהקיפה את
המזבח) .הסיפור מסתיים בכך שאליהו תופס את נביאי הבעל והאשרה ,מוריד
אותם לנחל קישון ושוחט אותם שם למורת רוחו של האל ,המודגשת בסיפור
באותיות מורחבות‘ :וירע הדבר אשר עשה אליהו בעיני יי עד מאד ויאמר :עוד
מעט וראית כ י ל א ב ר ו ח ג ד ו ל ה ו ח ז ק ה ה מ פ ר ק ת ה ר י ם ו מ ש ב ר ת
סלעים — יי ,לא ברעש גם לא באש אשר ישחיתו וירעו —
יי ,כי אם בקול דממה דקה אשר לא יהרס ולא ישבר ולא ירע
ו ל א י ש ח י ת 54 . ‘ . . .
במדרשים נושא העימות בין נביאי הבעל לאליהו ערכים ברורים :נביאי
הבעל נכשלים אף שהיו רבים יותר ועל אף הנסיבות שנועדו להקל עליהם
בגלל דבקותם בעבודה זרה .אליהו לעומת זאת מצליח להמחיש בפומבי את
היענותו של האל למאמיניו .התחבולה של חיאל ,המסתתר בתוך המזבח החלול
של נביאי הבעל כדי להצית בו אש מבפנים ,מגלמת את ריקנותה של עבודת
האלילים וגוררת בשל כך עונש מידי :נחש מגיח ממאורתו ,על פי הכתוב
בתנחומא ובילקוט שמעוני ,מכיש את חיאל וממיתו .לבנר הרחיב תמונה
חינוכית זו באמצעות מקור נוסף (שמות רבה) ,המדגיש את העימות בין נביאי
הבעל לאלוהים :אלה קוראים בקול גדול אך נכשלים ,ואילו אלוהים מתגלה
בקול דממה דקה אך אין עוררין על קיומו.
בהמשך ערך לבנר מחדש גם את התרת העלילה ואת סיומה .שעה שהמדרשים
מסיימים בהצלחת המבחן ובהוכחת עליונותו של האל והמקרא מסיים בהופעתה
של ‘עב קטנה‘ המבשרת את סוף הבצורת ואת בואם של הגשמים המיוחלים,
מסיים לבנר את סיפורו בכישלונו של אליהו ואף מוסיף באותיות מורחבות כי
שחיטת נביאי הבעל הייתה מנוגדת לדרכי השלום והשקט המאפיינות את שלטון
האל .דברי המספר נשענים כאן על המקרא (מלכים א יט ,יא) ,אולם במקרא
ניצחונו של אליהו על נביאי הבעל בכרמל שלם ,ורק מאוחר יותר ,כאשר הוא
מגיע למדבר ,נגלה אליו אלוהים במערה ומוכיח אותו על קנאותו .לא זו בלבד
שלבנר נזקק למקרא כדי להשלים את התמונה הסיפורית ולהוכיח את אליהו על
קנאותו הדתית (בלי שציין זאת במפתח) ,הוא גם שינה את העלילה המקראית
5 4שנ' ,אחרית חיאל' (חלק שני) ,ההדגשות במקור.
