Page 154 - זכרונות חדשים לאתר
P. 154
152פרק שישי
ישראל ,הממתינה בגלות לגואלה .אולי משום כך בנוסח שלנו מתואר האבל של
אבשלום ואביגיל על הפרת השבועה ועל עונשם המר באמצעות רמיזה ממגילת
אסתר (‘ויקרעו אבשלום ואביגיל את שמלותיהם וישימו שקים במותניהם‘ ,על
פי אסתר ד ,א-ד) ,המשקפת ומסמלת את הוויית הגלות .הגיבורים ,שלפי פירוש
זה עשויים בהתאחדם לסמל את קץ הגלות ,נטועים לשם כך באדמת הארץ
ובאורחות חייה .שיבוץ הפסוקים ממגילת רות ברגעי ההתוודעות של אבשלום
למנוח (‘ויאמר אבשלום :יי עמך ]...[ ,ויען מנוח :יברכך יי!‘ ,על פי רות ב ,ד),
משריש את הגיבורים בזמן קציר הביכורים ובסיפור האהבה המאוחרת של בועז
ורות ,המגשרת על לאומים ומעמדות ,ועתידה כידוע להביא גואל לישראל48.
אולם גם אם אפשרות פרשנית זו לא עמדה לנגד עיניו של לבנר ,נאמנות
למצוות הדת היהודית מתיישבת כאן עם נאמנות למולדת העברית .זו וזו יחד
הן תנאי לעתידו של ישראל על סף מאה חדשה.
לבנר חידש והדגיש כאן ערכים לאומיים ברוח חיבת ציון ויצר כמעט יש
מאין דגם עברי לאפוס לאומי .אפוס כזה עשוי לשקם לא רק את הזיכרון
התרבותי המשותף ואת תודעת הזמן שהוא תלוי בה אלא גם את תחושת
ההתמצאות והאחיזה בסביבה בכלל ובסביבה הארץ–ישראלית בפרט .בהקשר
זה מתגלה ספרות חז"ל אצל לבנר בדומה להתגלותה אצל מרגליות ויעבץ,
לא רק על ערכיה החינוכיים המקוריים אלא אף כספרות עשירה ,שהישגיה
כאמנות אינם נופלים מאלה של תרבויות אירופה ומאפשרים לקורא העברי
החדש ,כדבריו של אוארבך ,להיעשות שותף שמח למציאות חייהם של גיבורי
תרבותו הישנים–חדשים49.
‘לא בחרב ובחנית‘ או:
מדוע השתחווה אלכסנדר מוקדון בפני שמעון הצדיק?
הבחירה הבלעדית באגדת חז"ל באנתולוגיות המודרניות משקפת את הזיקה
הדיאלקטית של המחברים ללאומיות העברית המתחדשת .ספרי חז"ל ,אשר
נכתבו ברובם בעברית ,נשאו עבורם את הגעגועים לארץ האבות ואת זכר בית
4 8סדן (חולדה ובור ,עמ' )476 ,369מתייחס לאפשרות זו במרומז בלבד ,וכך גם זהר (חולדה
ובור ,עמ' .)146
49עוד סופר עממי בן–הזמן שיצירתו מתאפיינת ב'תנופה אפית' ,לדברי יסיף ,הוא יודל
(יהודה) רוזנברג ( .)1935-1859על סגנונו האפי ראו יסיף ,סופר עממי ,עמ' .56-53מגמה
ספרותית זו על חשיבותה הלאומית נזכרת גם אצל הלקין ,מוסכמות ומשברים ,עמ' .11
