Page 158 - זכרונות חדשים לאתר
P. 158
156פרק שישי
אמנם לא זכתה לתהודה כספרי אגדה אחרים שנידונו כאן בהרחבה ,אולם היא
משקפת תפיסה ערכית דומה .רפרטואר הסיפורים שהיא מייצגת ,עריכתם
ועיצובם קרובים ברוחם לאלה של מרגליות ,יעבץ ולבנר .הסיפור על אלכסנדר
ושמעון (המבוסס אצל לוין בעיקר על נוסח התלמוד) מופיע ב‘דברי חכמים‘
במסגרת הסיפור ‘רבי יהושע בן חנניה‘ 58.הסיפור נפתח באגדה על העימות בין
ישראל לשומרונים בימי טריאנוס (על פי בראשית רבה סד) .אולם במקום לפתור
את העימות ולהתפייס עם המלכות ,כפי שעושה המדרש בעזרת התערבותו
של רבי יהושע בן חנניה ,הכניס לוין הרחבה ארוכה על זהותם ההיסטורית
של השומרונים 59.לאחר הרחבה זו לא חזר המספר של לוין לסיפור המדרשי
שגיבורו ר‘ יהושע בן חנניה (כפי שמלמדת גם הכותרת) ,כי אם שיבץ את
המסורת על פגישתם של אלכסנדר מוקדון ושמעון הצדיק בירושלים .סיפור זה
הובא כאן כדי לחזק את ערכי הקיטוב בין ישראל לשומרונים ,אך הוא מתעכב
ומרחיב ,כמספרי אגדה בני הזמן ,את תיאור ההשתחוות של אלכסנדר בפני
מנהיגם של ישראל ,שמעון הצדיק‘ :ויהי כראות אלכסנדר את–שמעון הצדיק
בהודו ובהדרו וימהר וירד מעל מרכבתו וישתחוה לו :ויאמרו אליו השמרונים
המלך גדול כמוך ישתחוה ליהודי :ויאמר להם אלכסנדר הלא מלאך יי בדמותו
ובצלמו נראה אלי במלחמותי :ויתן לפני גוים כעפר אל–חרבי ומלכים כקש נדף
לפני קשתי‘.
אלכסנדר של לוין ‘נכנס לנעליו‘ של אברהם או של כורש ברמיזה מישעיה
מא (‘כעפר חרבו כקש נדף קשתו‘) ,ובהמשך אף לאלה של אחשורוש ,כאשר
הוא מציע לשמעון ‘עד–חצי המלכות‘ .בכך רומז לנו המספר כי עבורו אלכסנדר
הכובש אינו אויב של ישראל כי אם מושיע בכוח .שמעון מצדו מבקש ממנו
לאפשר ליהודים לבנות את בית המקדש .אולם לפני שהסיפור נפתר כפי שהוא
נפתר בתלמוד ,עם נקמתם של היהודים בכותים (‘מיד נקבום בעקביהם ותלאום
בזנבי סוסיהם ,והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר
גריזים‘) ,הכניס לוין הרחבה המבוססת על דברי הנחמה של ישעיה (נו ,ז)
ועתידה להופיע בהקשר זה גם אצל לבנר‘ :הן מקדש יי הבנוי כמו רמים בהר
הקדש בירושלים בית תפלה יקרא לכל העמים :אליו יבאו כל–העמים והלשונות
אשר ידעון [ ]...והתפללו תמיד בעד שלום המלך ובעד שלום מלכותו‘ .רק
לאחר מכן תיאר לוין כיצד נקמו היהודים בכותים ,וסיכם מסורת זו ב‘סוף דבר‘:
5 8לוין ,דברי חכמים ,עמ' .76-68
5 9הרחבה כזו מצויה כבר אצל מרגליות (סיפורי ישורון ,עמ' ,)13-11אולי בשל האיום
שייצגו בעיניו השומרונים כבני דמותם של הרפורמים.
