Page 153 - זכרונות חדשים לאתר
P. 153
׳כל אגדות ישראל׳ 151
לבנר מימש כאן לא רק אידאל אסתטי אלא גם אידאלים חינוכיים–תורניים
ולאומיים .פרט לכיבוד אב שמפגינה שולמית בכמה הקשרים ציין לבנר ארבע
פעמים כי היא מתפללת או קוראת לאלוהים :כחלק משגרת יומה ,בשעת הפרדה
מאביה ,ופעמיים נוספות כאשר היא תועה בדרך ונופלת לבור .בקשתה לעזרה
נענית תחילה בהופעת באר ולאחר מכן בהופעת העלם המחלץ אותה ממנה.
בכך מצטרפת שולמית לגיבורים אחרים בסיפוריו של לבנר הפונים לאלוהים
באופן ספונטני וישיר בבקשת עזרה או ברכה או בדברי תודה ,ונענים מיד47.
לתפילה ,כמו לפסוקים ,למועדים ולחפצים מקודשים בסיפורים ,יש כוח מאגי,
והיא נובעת בדרך כלל מצורך אישי .בדומה למעמד השבועה בסיפור ,התפילה
היא מעמד דתי והיא מכוונת אל אלוהים ,אך כרוכה גם בהתחייבות מוסרית
כלפי הזולת ובניסיון בעל משמעות תרבותית–הומניסטית .במילים אחרות,
ערכי היהדות מגולמים בסיפור ללא כל מחיצה בין תורה לתרבות או בין קודש
לחול.
לצד הזיקה למצוות ולמנהגים יהודיים ,ובפרט לאלה הנוגעים לילדים,
בולטת בסיפור גם הזיקה הציונית לנופי הארץ ,לטבע ולחגים הלאומיים.
תיאורי הנוף הציוריים הממלאים את התמונה הסיפורית בקולות ובצבעים
בפרקים הראשון והרביעי של הסיפור מוקדשים בעיקר לאתרים המקודשים.
הרועים הנדיבים ,הנטועים בקרקע מולדתם ,מנחים את אבשלום בין הרי בית
לחם לירושלים ומשלימים פערים בעלילה ,וחגיגות ט"ו באב מתוארות אף
הן בפירוט ,על פי המשנה ועל פי מקורות משכיליים .לבד מן העובדה שט"ו
באב התחדש בתקופה זו כחג חקלאי על משמעותו הלאומית הדגיש לבנר את
ערכיו הסוציאליסטיים כהזדמנות שידוכים שווה לבתולות העשירות ולבתולות
העניות ,כי ‘שקר החן והבל היחש — טוב מהם מלא חפנים נחת‘ .בכך ,המשיך
לבנר מגמה שהתווה יעבץ :חידוש החגים הלאומיים בתיווך האגדה וגיבוריה,
ובפרט ט"ו בשבט וט"ו באב.
לנוכח הופעותיו המרובות של סיפור ‘חולדה ובור‘ בתקופה זו ומרכזיותו של
מוטיב ‘המיועדים‘ בעלילה ,ייתכן כי הוא נושא גם משמעות אלגורית ,לאומית
ודתית באנתולוגיה .בקריאה כזאת עשויה שולמית לייצג את עגינותה של כנסת
היה הבנייתו של מרחב מדומיין כדי לגשר על הריבוי הכאוטי שאפיין את המציאות
היהודית באותה עת ,מרחב שתפקידו להצביע על אופק אוטופי–ציוני חדש (רוקם ,מצבים
פרוזאיים ,עמ' 157-153ובספר כולו).
4 7ראו למשל בסיפורים נט' ,צדק ומשפט' (חלק ראשון); כ' ,זרבבל בן-שאלתיאל' (חלק
רביעי); סג' ,רבי נחוניא חופר שיחין' (חלק חמישי).
