Page 153 - זכרונות חדשים לאתר
P. 153

‫׳כל אגדות ישראל׳ ‪151‬‬

‫לבנר מימש כאן לא רק אידאל אסתטי אלא גם אידאלים חינוכיים–תורניים‬
‫ולאומיים‪ .‬פרט לכיבוד אב שמפגינה שולמית בכמה הקשרים ציין לבנר ארבע‬
‫פעמים כי היא מתפללת או קוראת לאלוהים‪ :‬כחלק משגרת יומה‪ ,‬בשעת הפרדה‬
‫מאביה‪ ,‬ופעמיים נוספות כאשר היא תועה בדרך ונופלת לבור‪ .‬בקשתה לעזרה‬
‫נענית תחילה בהופעת באר ולאחר מכן בהופעת העלם המחלץ אותה ממנה‪.‬‬
‫בכך מצטרפת שולמית לגיבורים אחרים בסיפוריו של לבנר הפונים לאלוהים‬
‫באופן ספונטני וישיר בבקשת עזרה או ברכה או בדברי תודה‪ ,‬ונענים מיד‪47.‬‬
‫לתפילה‪ ,‬כמו לפסוקים‪ ,‬למועדים ולחפצים מקודשים בסיפורים‪ ,‬יש כוח מאגי‪,‬‬
‫והיא נובעת בדרך כלל מצורך אישי‪ .‬בדומה למעמד השבועה בסיפור‪ ,‬התפילה‬
‫היא מעמד דתי והיא מכוונת אל אלוהים‪ ,‬אך כרוכה גם בהתחייבות מוסרית‬
‫כלפי הזולת ובניסיון בעל משמעות תרבותית–הומניסטית‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫ערכי היהדות מגולמים בסיפור ללא כל מחיצה בין תורה לתרבות או בין קודש‬

                                                                        ‫לחול‪.‬‬
‫לצד הזיקה למצוות ולמנהגים יהודיים‪ ,‬ובפרט לאלה הנוגעים לילדים‪,‬‬
‫בולטת בסיפור גם הזיקה הציונית לנופי הארץ‪ ,‬לטבע ולחגים הלאומיים‪.‬‬
‫תיאורי הנוף הציוריים הממלאים את התמונה הסיפורית בקולות ובצבעים‬
‫בפרקים הראשון והרביעי של הסיפור מוקדשים בעיקר לאתרים המקודשים‪.‬‬
‫הרועים הנדיבים‪ ,‬הנטועים בקרקע מולדתם‪ ,‬מנחים את אבשלום בין הרי בית‬
‫לחם לירושלים ומשלימים פערים בעלילה‪ ,‬וחגיגות ט"ו באב מתוארות אף‬
‫הן בפירוט‪ ,‬על פי המשנה ועל פי מקורות משכיליים‪ .‬לבד מן העובדה שט"ו‬
‫באב התחדש בתקופה זו כחג חקלאי על משמעותו הלאומית הדגיש לבנר את‬
‫ערכיו הסוציאליסטיים כהזדמנות שידוכים שווה לבתולות העשירות ולבתולות‬
‫העניות‪ ,‬כי ‘שקר החן והבל היחש — טוב מהם מלא חפנים נחת‘‪ .‬בכך‪ ,‬המשיך‬
‫לבנר מגמה שהתווה יעבץ‪ :‬חידוש החגים הלאומיים בתיווך האגדה וגיבוריה‪,‬‬

                                                 ‫ובפרט ט"ו בשבט וט"ו באב‪.‬‬
‫לנוכח הופעותיו המרובות של סיפור ‘חולדה ובור‘ בתקופה זו ומרכזיותו של‬
‫מוטיב ‘המיועדים‘ בעלילה‪ ,‬ייתכן כי הוא נושא גם משמעות אלגורית‪ ,‬לאומית‬
‫ודתית באנתולוגיה‪ .‬בקריאה כזאת עשויה שולמית לייצג את עגינותה של כנסת‬

‫היה הבנייתו של מרחב מדומיין כדי לגשר על הריבוי הכאוטי שאפיין את המציאות‬
‫היהודית באותה עת‪ ,‬מרחב שתפקידו להצביע על אופק אוטופי–ציוני חדש (רוקם‪ ,‬מצבים‬

                                                   ‫פרוזאיים‪ ,‬עמ' ‪ 157-153‬ובספר כולו)‪.‬‬
‫‪ 4	 7‬ראו למשל בסיפורים נט‪' ,‬צדק ומשפט' (חלק ראשון); כ‪' ,‬זרבבל בן‪-‬שאלתיאל' (חלק‬

                                     ‫רביעי); סג‪' ,‬רבי נחוניא חופר שיחין' (חלק חמישי)‪.‬‬
   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158