Page 152 - זכרונות חדשים לאתר
P. 152

‫‪ 150‬פרק שישי‬

‫מכלול השינויים שהוכנסו כאן לסיפור ‘חולדה ובור‘‪ ,‬החל בתיאורי המקום‬
‫והזמן ואפיון הדמויות וכלה בעיצוב העלילה ואמצעי המבע העשירים‪ ,‬משקף‬
‫את דרכו הייחודית של לבנר כמספר אפי‪ .‬הסיפור האפי‪ ,‬לדברי הסופר בן הזמן‬
‫אשר ברש‪ ,‬מבוסס בראש ובראשונה על יצירת סביבה מוחשית‪ ,‬המקנה לקוראיו‬
‫תחושת התמצאות במקום ובזמן כאחד‪ 43.‬אולם לא רק תיאורי המקום הם חלק‬
‫מן התמונה הסיפורית האפית‪ ,‬לפי ברש‪ ,‬אלא גם עולמם העשיר והעמוק של‬
‫הגיבורים‪ ,‬דמויות המשנה וההשהיות המעכבות לכאורה את התפתחות העלילה‬

                                   ‫אך מעניקות לה קצב ומשך אורגניים יותר‪:‬‬

‫לו [לקורא] צריכה להנתן היכולת לא רק להסתכל במתואר אלא גם‬
‫להשקיף עליו‪ ,‬היינו‪ ,‬לסקור את כל התמונה אשר גלל לפניו המספר‬
‫על–פי המומנטים הראשיים‪ ,‬ולכל מלוא היקפה‪ ]...[ .‬היקף כזה נחוץ‬
‫לאמנות האפית‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬היא צריכה לשאוף לתפיסה מקיפה של‬
‫כל המומנטים הבאים בחשבון בשביל ההסתכלות וההבנה‪ .‬והמומנטים‬
‫הם שנים‪ :‬מקרים חיצונים ומקרים פנימיים‪ .‬ההסתכלות החושית‬
‫והפסיכולוגית–אינטואיטיבית צריכות להתאחד‪ ,‬למען יצור בשלמות‬

                                          ‫את האילוזיה של המציאות‪44.‬‬

‫לבנר‪ ,‬שצירף איורים גם לכתבי העת לילדים שערך‪ ,‬העניק לפרטים המוחשיים‬
‫תשומת לב יתרה גם בספרו‪ .‬מבטו המקיף של המספר מעניק למבע הספרותי‬
‫לא רק הקשר היסטורי אלא גם חיות ואמינות‪ ,‬או ‘נופך משלו‘ בלשונו של‬
‫שניאור‪ 45.‬זוהי אגדה היסטורית ‘המבקשת להיות היסטוריה‘ לא כדי לתעד את‬
‫העבר אלא כדי לשקם את הזיכרון התרבותי המשותף באמצעות הפעלת הדמיון‬

          ‫והרגש‪ ,‬ולא פחות מזה באמצעות הכרה עיונית‪ ,‬כותב לוץ רוהריך‪46.‬‬

‫סח)‪ ,‬את מאמציו של שלמה להשגת אבן השמיר ואת הבאתו של אשמדאי לירושלים‪.‬‬
‫כאן קטע לבנר את הסיפור והכניס ‪ 18‬סיפורים נפרדים המתארים את ימי שלטונו של‬
‫שלמה‪ .‬רק אחרי סיפורים אלה הוא חזר לאגדת התלמוד ובארבעה פרקים תיאר כיצד הפיל‬
‫אשמדאי את שלמה מכיסא מלכותו וכיצד השפיעה המפלה עליו עד סוף ימי מלכותו‪ .‬כך‬
‫טשטש המספר את חטאו של שלמה בימי בניין בית המקדש וקשר בין מפלתו לזקנתו‪,‬‬

                                                        ‫המשתקפת בחיבור ספר 'קהלת'‪.‬‬
‫‪ 	43‬ברש‪ ,‬תורת הספרות‪ ,‬עמ' ‪ .11-10‬לעיון נרחב יותר במאפייניו של האפוס ראו פריי‪,‬‬

             ‫אנטומיה‪ ,‬עמ' ‪ ;303-293 ,262-251 ,67-52‬מורי‪ ,‬גדולה אפית‪ ,‬עמ' ‪.60-47‬‬
                                         ‫‪ 4	 4‬ברש‪ ,‬תורת הספרות‪ ,‬עמ' ‪ ,10‬ההדגשות במקור‪.‬‬

                ‫‪ 4	 5‬שניאור‪ ,‬ביאליק‪ ,‬עמ' ‪ ,323‬וראו גם אצל אופק‪ ,‬ספרות הילדים‪ ,‬עמ' ‪.296‬‬
‫‪ 4	 6‬רוהריך‪ ,‬סיפורי עם‪ ,‬עמ' ‪ .10‬נעמה רוקם טוענת שחלק מכינונה של פרוזה עברית מודרנית‬
   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157