Page 168 - זכרונות חדשים לאתר
P. 168
166פרק שביעי
בחברה היהודית ,העיד כי הוא נעשה בזמנו ‘לספר השלחן ממש של כל משכיל
יודע עברית בישראל‘ 3.לפיכך כאשר הוסיפו העורכים ניקוד לטקסט במהדורה
המורחבת והמתוקנת ,הם הסבירו שהספר יצא זה מכבר מרשותם הפרטית
לרשות הכלל והניקוד נועד לשוות לו מעתה גם מראה של ספרות מופת4.
כיצד נוכל להסביר הצלחה זו? אפשר לייחס את הפופולריות של הספר
לשמו של ביאליק ,שמעמדו כ‘משוררנו הלאומי‘ וסמכותו כמנהיג תרבותי
ביישוב כבר התבססו באותה עת .גם תהליך הקנוניזציה של אגדות חז"ל הגיע
בשנים אלה לשיאו ואסופות לאומיות אחרות זכו לתהודה נרחבת .אולם גורמים
אלה אינם מסבירים את העדפתו של הספר על אנתולוגיות אחרות שערכו
ביאליק ומחברים אחרים בני הזמן ,ואין בכוחם להסביר את הצלחתו זמן כה
ממושך בקרב קהלים רחבים ומגוונים .עיון בחידושיה הספרותיים של האסופה
בהשוואה לקודמותיה משמש בפרקים הבאים מפתח לחיפוש אחר קריטריונים
נוספים להערכתה ולהבנת תרומתה הייחודית .לפני כן מוצגות תפיסות עולמם
של המחברים י"ח רבניצקי וח"נ ביאליק ודרכם בחידוש מסורות ועיצובן גם
בהקשרים אחרים.
יהושע חנא רבניצקי :בין ‘חיבת ציון‘ ל‘ציוניות‘
יהושע חנא רבניצקי ( )1944-1859נולד באודסה וחי בה עד עלייתו לארץ–
ישראל ב– .1921מאמריו הראשונים משקפים את חילופי הדורות מתקופת
ההשכלה לתקופת התחייה ואת ניצניה של תפיסתו הלאומית–ציונית .עם
הצטרפותו של רבניצקי לשורותיה של תנועת ‘חיבת ציון‘ בתחילת שנות
השמונים של המאה התשע עשרה הוא כתב ,בהשפעת משה לייב ליליינבלום,
על חשיבותה של ההתיישבות בארץ ועל נחיצותה של עבודת האדמה 5.אולם
3ביאליק ,דביר ומוריה [ ,]1926עמ' .347וראו גם אצל דינבורג ,תכניות ,עמ' טו-טז.
' 4ספר כזה לפי ערכו ומקומו בשורת ספרי האומה המקובלים ביותר — הגיעה שעתו
להדמות גם בצורתו הכתבית אל ספרי המופת ההם ולכסות סוף–סוף את מערומי אותיותיו
במחלצות הנקוד השלם' (ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי' ,הקדמה למהדורה החדשה' [תר"ץ],
ספר האגדה ,א ,תל אביב תרצ"ו ,עמ' .)xviהתייחסות מפורטת לשיטת הניקוד ראו אצל
אבינרי ,מתיקוני ביאליק.
5י"ח רבניצקי [ראבניצקי]‘ ,עובד אדמתו ישבע לחם‘ ,המליץ( 40 ,י"ח בחשוון תרמ"ג),
עמ‘ ;797-793הנ"ל‘ ,עזרת סופרים :רפואת הנפש ורפואת הגוף‘ ,המליץ( 30 ,י"ט באייר
תרמ"ה) ,עמ‘ ,481-477שם( 31 ,כ"ג באייר תרמ"ה) ,עמ‘ ,496-493שם( 32 ,כ"ו באייר
תרמ"ה) ,עמ‘ .513-510
