Page 169 - זכרונות חדשים לאתר
P. 169

‫חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי‪ :‬׳לפני ארון הספרים׳ ‪167‬‬

‫עם התפתחותה של התנועה והצטרפותו של אחד העם‪ ,‬בעל ‘הציונות הרוחנית‘‪,‬‬
‫השתנה גם סדר העדיפויות של רבניצקי‪ .‬בדבריו מאותה תקופה היה חינוך‬
‫יהודי–לאומי ובפרט לימוד השפה העברית וספרויות ישראל תנאי לכל ניסיון‬

                                                              ‫מדיני להגשמה‪:‬‬

‫אם אנו מאמינים בתחית ר ו ח ו של עמנו והתפתחותו החפשית על יסוד‬
‫הקשר הנצחי שבין העבר והעתיד‪- ,‬הרי מחויבים אנו לא רק ללמוד‬
‫בעצמנו וללמד גם את בנינו עיקרי אותו העבר‪ ,‬שאנו רואים בו בסיסו של‬
‫העתיד‪ ,‬אלא חובתנו היא גם כן ללחום בכל עוז נגד כל ה ש פ ע ה ר ע ה ‪,‬‬
‫תבוא ממקום שתבוא‪ ,‬המסוגלת לחזק ידי ה‘נחשלים‘ שבנו‪ ,‬שרוצים היו‬
‫להפטר מכל ‘משא העבר‘ בבת אחת ולהיות אך ‘ציונים מדיניים‘ בלבד‪6.‬‬

‫לצד השפעתו הרבה של אחד העם החזיק רבניצקי בעמדה לאומית משלו‪ .‬הוא‬
‫מעולם לא זנח את ערכי ההתיישבות‪ ,‬ולמרות התמסרותו לעבודה הספרותית‬
‫והחינוכית המשיך לעמוד גם על חשיבותם‪ .‬לדידו ההבדל העקרוני בין ערכי‬
‫חיבת ציון‪ ,‬שבהם דבק‪ ,‬לבין הציונות המדינית‪ ,‬שבה דגלו הרצל ושותפיו‪ ,‬היה‬
‫נעוץ במחויבות העמוקה של אנשי חיבת ציון לתחיית התרבות העברית‪ .‬יש‬
‫לערוב‪ ,‬לפי דבריו‪ ,‬לא רק ל‘גוף‘ הלאומי אלא גם ל‘רוח‘ כדי לקיים את שניהם‪:‬‬
‫‘חיבה ליהדות‪ ,‬לתורת ישראל ושפתו ושאר קניני רוחו‪ ,‬וחפץ אדיר לייסד‬
‫מקלט בטוח לכל הסגולות האלה על אדמת ארץ אבותינו — את היסודות האלה‬
‫תמצאו ב"חיבת ציון" בכל תקפם‪ ,‬אבל ב״ציונות״ אינם י ס ו ד ו ת ע צ מ י י ם ‪,‬‬
‫וגם אם נמצאים בה לפעמים‪ ,‬אינם אלא כדבר טפל‪ ,‬ובכל אופן דל חלקם בערך‬

                                      ‫לשאר היסודות הלוקחים מקום בראש‘‪7.‬‬

‫הנ"ל‪ ,‬ציונות בלי לאומיות (ללא תאריך)‪ ,‬ביסל"א‪ ,‬מכי"א‪ .22 ,Arc 4˚1185 ,‬ראו גם הנ"ל‪,‬‬     ‫‪	6‬‬
‫‘עזרת סופרים‪ :‬לשאלת תקון הסגנון בלמוד שפתנו‘‪ ,‬המליץ‪( 62 ,‬י"ז באלול תרמ"ה)‪,‬‬            ‫	‪7‬‬
‫עמ‘ ‪ ,997-995‬שם‪( 63 ,‬כ‘ באלול תרמ"ה)‪ ,‬עמ‘ ‪ ;1013-1011‬הנ"ל‪‘ ,‬שפה ברורה‘ [‪,]1890‬‬
‫הנ"ל‪ ,‬בשערי ספר‪ ,‬עמ‘ נא‪-‬נו; הנ"ל‪ ,‬תחיית ישראל [‪ ;]1894‬הנ"ל‪‘ ,‬תעודת הציוניות‘‬
‫[‪ ,]1908‬הנ"ל בשערי ספר‪ ,‬עמ‘ קנז‪-‬קסה; הנ"ל‪ ,‬דור וסופריו‪ ,‬ב‪ ,‬עמ‘ קעו‪-‬קפב; ש‘ קרמר‪,‬‬

                                              ‫‘מבוא‘‪ ,‬רבניצקי‪ ,‬בשערי ספר‪ ,‬עמ‘ מג‪-‬מה‪.‬‬
‫י"ח רבניצקי‪"' ,‬חיבת ציון" ו"ציוניות"' [‪ ,]1898‬הנ"ל‪ ,‬בשערי ספר‪ ,‬עמ' קנד‪ ,‬ההדגשה‬
‫במקור‪ .‬ראו עוד קודם‪ ,‬הנ"ל‪' ,‬ישוב ארץ ישראל ועתידותיה'‪ ,]1883[ ,‬הנ"ל‪ ,‬בשערי ספר‪,‬‬
‫עמ' פז‪-‬צו‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬החוט המשולש [‪ ;]1892‬הנ"ל‪ ,‬תחיית ישראל‪ .‬באותה שנה שבה‬
‫כתב רבניצקי דברים אלה (‪ )1898‬פרסם אחד העם את מאמרו‪"' :‬מדינת היהודים" ו"צרת‬
‫היהודים"'‪ ,‬ובו הוא מבחין בין 'חיבת ציון' ל'ציונות'‪ .‬איני יודעת למי מהשניים‪ ,‬אחד העם‬
‫או רבניצקי‪ ,‬זכות ראשונים בהבחנה זו‪ ,‬אך חשיבותה רבה להבנת המחשבה הלאומית‬

                                                       ‫שהנחתה את עורכי 'ספר האגדה'‪.‬‬
   164   165   166   167   168   169   170   171   172   173   174