Page 169 - זכרונות חדשים לאתר
P. 169
חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי :׳לפני ארון הספרים׳ 167
עם התפתחותה של התנועה והצטרפותו של אחד העם ,בעל ‘הציונות הרוחנית‘,
השתנה גם סדר העדיפויות של רבניצקי .בדבריו מאותה תקופה היה חינוך
יהודי–לאומי ובפרט לימוד השפה העברית וספרויות ישראל תנאי לכל ניסיון
מדיני להגשמה:
אם אנו מאמינים בתחית ר ו ח ו של עמנו והתפתחותו החפשית על יסוד
הקשר הנצחי שבין העבר והעתיד- ,הרי מחויבים אנו לא רק ללמוד
בעצמנו וללמד גם את בנינו עיקרי אותו העבר ,שאנו רואים בו בסיסו של
העתיד ,אלא חובתנו היא גם כן ללחום בכל עוז נגד כל ה ש פ ע ה ר ע ה ,
תבוא ממקום שתבוא ,המסוגלת לחזק ידי ה‘נחשלים‘ שבנו ,שרוצים היו
להפטר מכל ‘משא העבר‘ בבת אחת ולהיות אך ‘ציונים מדיניים‘ בלבד6.
לצד השפעתו הרבה של אחד העם החזיק רבניצקי בעמדה לאומית משלו .הוא
מעולם לא זנח את ערכי ההתיישבות ,ולמרות התמסרותו לעבודה הספרותית
והחינוכית המשיך לעמוד גם על חשיבותם .לדידו ההבדל העקרוני בין ערכי
חיבת ציון ,שבהם דבק ,לבין הציונות המדינית ,שבה דגלו הרצל ושותפיו ,היה
נעוץ במחויבות העמוקה של אנשי חיבת ציון לתחיית התרבות העברית .יש
לערוב ,לפי דבריו ,לא רק ל‘גוף‘ הלאומי אלא גם ל‘רוח‘ כדי לקיים את שניהם:
‘חיבה ליהדות ,לתורת ישראל ושפתו ושאר קניני רוחו ,וחפץ אדיר לייסד
מקלט בטוח לכל הסגולות האלה על אדמת ארץ אבותינו — את היסודות האלה
תמצאו ב"חיבת ציון" בכל תקפם ,אבל ב״ציונות״ אינם י ס ו ד ו ת ע צ מ י י ם ,
וגם אם נמצאים בה לפעמים ,אינם אלא כדבר טפל ,ובכל אופן דל חלקם בערך
לשאר היסודות הלוקחים מקום בראש‘7.
הנ"ל ,ציונות בלי לאומיות (ללא תאריך) ,ביסל"א ,מכי"א .22 ,Arc 4˚1185 ,ראו גם הנ"ל, 6
‘עזרת סופרים :לשאלת תקון הסגנון בלמוד שפתנו‘ ,המליץ( 62 ,י"ז באלול תרמ"ה), 7
עמ‘ ,997-995שם( 63 ,כ‘ באלול תרמ"ה) ,עמ‘ ;1013-1011הנ"ל‘ ,שפה ברורה‘ [,]1890
הנ"ל ,בשערי ספר ,עמ‘ נא-נו; הנ"ל ,תחיית ישראל [ ;]1894הנ"ל‘ ,תעודת הציוניות‘
[ ,]1908הנ"ל בשערי ספר ,עמ‘ קנז-קסה; הנ"ל ,דור וסופריו ,ב ,עמ‘ קעו-קפב; ש‘ קרמר,
‘מבוא‘ ,רבניצקי ,בשערי ספר ,עמ‘ מג-מה.
י"ח רבניצקי"' ,חיבת ציון" ו"ציוניות"' [ ,]1898הנ"ל ,בשערי ספר ,עמ' קנד ,ההדגשה
במקור .ראו עוד קודם ,הנ"ל' ,ישוב ארץ ישראל ועתידותיה' ,]1883[ ,הנ"ל ,בשערי ספר,
עמ' פז-צו ,ובהמשך ,הנ"ל ,החוט המשולש [ ;]1892הנ"ל ,תחיית ישראל .באותה שנה שבה
כתב רבניצקי דברים אלה ( )1898פרסם אחד העם את מאמרו"' :מדינת היהודים" ו"צרת
היהודים"' ,ובו הוא מבחין בין 'חיבת ציון' ל'ציונות' .איני יודעת למי מהשניים ,אחד העם
או רבניצקי ,זכות ראשונים בהבחנה זו ,אך חשיבותה רבה להבנת המחשבה הלאומית
שהנחתה את עורכי 'ספר האגדה'.
