Page 174 - זכרונות חדשים לאתר
P. 174

‫‪ 172‬פרק שביעי‬

‫רוח‘ לאומיים בעלי ערך תרבותי‪ ,‬לאו דווקא דתי‪ ,‬אולם ההתמסרות‬
‫להנצחתם ולתיעודם והנאמנות לדרכי מסירתם (יחסית לזמנו)‪ ,‬מלמדים על‬
‫פתיחות וסובלנות לא פחות משהם מלמדים על סדר יום אידאולוגי צר‪ .‬לנוכח‬
‫מכלול פעולותיו בתחומי התרבות היהודית ניתן להסתייג מהכללתו הגורפת‬
‫של רבניצקי כציוני ׳מדיני׳ או ׳תרבותי׳ בלבד‪ ,‬׳היבראיסט׳ או ׳יידישיסט׳‪,‬‬

                                                             ‫׳דתי׳ או ׳חילוני׳‪.‬‬
‫היבטים שונים בהגותו של רבניצקי ובעבודתו התלכדו והועלו על הכתב‬
‫בספריו בשנות חייו המאוחרות‪ .‬ב–‪ 1921‬פרסם רבניצקי ספר המוקדש לעיון‬
‫בסוגיות חינוכיות ושמו ‘מכתבים לבת ישראל‪ ,‬עשרה מכתבים על חינוך‬
‫הבנים‘‪ .‬מכתבים אלה‪ ,‬שפורסמו קודם לכן בכתב העת ‘החנוך‘‪ ,‬מלמדים על‬
‫התמצאותו של המחבר בספרות החינוכית של זמנו ועל ניסיונו הרב כפדגוג‬
‫וכעורך ספרי לימוד‪ .‬ב–‪ 1927‬הוציא לאור את שני כרכי ‘דור וסופריו‘‪ ,‬המאגדים‬
‫את זיכרונותיו ואת רשימותיו על סופרים בדורו‪ .‬ב–‪ ,1952‬שמונה שנים לאחר‬
‫מותו‪ ,‬יצא לאור הספר ‘אגדות לילדים‘‪ ,‬המבוסס על עיבודיו לאגדות חז"ל‪.‬‬
‫ספר המכתבים וספר האגדות מעידים כי בחלוף השנים פינו עקרונות התחייה‬
‫בכתביו מקום לעקרונות תאורטיים אחרים כגון ההתחשבות באופיו המולד של‬

                                           ‫כל ילד‪ ,‬גילו וזכותו לביטוי אישי‪20.‬‬
‫ייתכן שמשנתו ופועלו הרב של רבניצקי נשכחו בצלו של ביאליק‪ ,‬אולם‬
‫יש לזכור כי רבניצקי הוא שקידם את פניו של ביאליק‪ ,‬עמד על גדולתו וסייע‬
‫לו להתבסס באודסה‪ ,‬וניסיונו העשיר בעריכה ספרותית ותפיסתו הלאומית‬

         ‫המגובשת אפשרו ליזמות המשותפות של השניים לקרום עור וגידים‪.‬‬

            ‫ח"נ ביאליק‪ :‬מ‘מוריה‘ ועד חזון ‘הספר העברי‘‬

‫המקורות והמחקרים הדנים בחייו של ביאליק רבים מאוד‪ ,‬ולפיכך הוקדש פרק‬
‫זה לעיון בחזון התרבותי שהוליד את ‘ספר האגדה‘ ועשוי להאיר מחדש את‬

                                                        ‫חידושיו הספרותיים‪21.‬‬

‫‪ 2	 0‬ראו גם אצל רבניצקי‪ ,‬לבת ישראל [‪ ,]1910/1‬עמ' ‪ ;211‬הנ"ל‪' ,‬על שמירת הנפשות הרכות'‬
               ‫[‪ ,]1934‬הנ"ל‪ ,‬בשערי ספר‪ ,‬עמ' קצ‪-‬קצג; אופק‪ ,‬ספרות הילדים‪ ,‬עמ' ‪.227‬‬

‫‪ 	21‬לפרטים ביוגרפיים נוספים ראו ביאליק‪ ,‬איגרות‪ ,‬א [‪ ,]1903‬עמ' קנז‪-‬קעג; לחובר‪ ,‬ביאליק;‬
‫פיכמן‪ ,‬שירת ביאליק‪ ,‬עמ' שכט‪-‬תמד; שניאור‪ ,‬ביאליק; שבא‪ ,‬חוזה ברח; פיינשטיין‪ ,‬אור‬
‫שמש; הולצמן‪ ,‬ביאליק‪ .‬הפניות למחקרים על יצירתו של ביאליק ראו שם‪ ,‬עמ' ‪;255-248‬‬

                                                                   ‫עציוני‪ ,‬ביבליוגרפיה‪.‬‬
   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179