Page 177 - זכרונות חדשים לאתר
P. 177
חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי :׳לפני ארון הספרים׳ 175
גישתו החדשנית לילדים‘ :גני ילדים לא היו ידועים עדיין בעולמנו .הילדות
והלחלוחית הילדותית היתה חסרה גם בחדר המתוקן .התנגדות גמורה אל
הטבעיות שבילדות .חלק השירה ומשחקי הילדים היו חסרים‘ 26.לימים העריך
גם ביאליק כי ‘מוריה‘ הייתה ‘נקודת מהפכה ופתיחת תקופה חדשה בספרות
החנוכית העברית‘ 27,לא רק בגלל הגישה הייחודית של העורכים לצרכיו של
הילד אלא בגלל הצלחתם לסלול נתיב חדש ללימוד המקורות המבוסס באורח
בלעדי על מודעות לאומית ,על התמצאות היסטורית ועל הזדהות רגשית .שוב
לא דובר בפירוש חדש ,המעשיר את הספרייה היהודית הקיימת ,אלא בהגדרתה
של זיקה חדשה לספרייה זו ,אשר לאורה ייווצרו חלופות לחיבורים קיימים.
מבחינה זו ‘ספורי המקרא לילדים‘ היה לא רק ספר לימוד אלא גם דגם לכינוס
מסורות.
כבר ראינו כי קדמו לעבודתם של עורכי ‘מוריה‘ אנתולוגיות לאומיות
המבוססות על עקרונות דומים .אפשרותה של זיקה תרבותית ליהדות המבוססת
על מודעות לאומית נידונה כבר בתקופת ההשכלה .הגדרתם מחדש של כתבי
הקודש היהודיים ‘קנייני רוח‘ והשאיפה לכנס אוצר ידע רחב תחת ‘גג‘ ספרותי–
לאומי היו יזמה של אחד העם .הסיבות שבגינן זכתה ‘מוריה‘ לשמש בכל זאת
ציון דרך משמעותי בספרות החינוך העברית הן המוכנות של הציבור היהודי
לשינוי והזהירות היתרה של העורכים בעיצוב ייצוגי של הספרים ,זהירות
שאפשרה להם להגיע לקהלים שונים ורחבים ולהציג את הספר כספרות עממית
לכל דבר.
בחירת השם ‘מוריה‘ ,כשמו של ההר המקודש על פי מסורות יהודיות,
מלמדת כי עיניהם של העורכים היו נשואות אל קודש הקודשים ,אל ירושלים,
כדי לכונן בה ולו באופן סמלי מרכז יהודי חדש .ההוצאה שהקים יוסף חיים
ברנר ביפו ,לשם השוואה ,נקראה ‘יפת‘ ,כשם אביהם של עמי אירופה לפי
פרשנותם של בני הזמן .במילים אחרות ,ביאליק הסב מבטו ‘פנימה‘ בשאיפה
להמציא לקנון הרבני חלופה ,שעה שברנר הסב מבטו ‘החוצה‘ מתוך כפירה
בחשיבותו המרכזית של קנון זה.
כעבור כמה שנים התרחבו תכניותיה והיקף עבודתה של ‘מוריה‘ ,עד
שנחשבה לאחד מבתי ההוצאה לאור העבריים החשובים ביותר במזרח אירופה.
אך למרות ההצלחה נאלצו העורכים להפסיק את פעילותה הסדירה בימי מלחמת
עמ' 112ובמקומות נוספים.
2 6רבניצקי ,מוריה (לעיל ,הערה .)23
2 7ביאליק ,דביר ומוריה ,עמ' .345
