Page 173 - זכרונות חדשים לאתר
P. 173

‫חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי‪ :‬׳לפני ארון הספרים׳ ‪171‬‬

‫על העדפת מסורות קלסיות על מסורות שבעל פה בנות זמנם‪ 15.‬בחירות אלו‬
‫משקפות את זיקתם האמביוולנטית של הפולקלוריסטים העברים באותה עת‬

                      ‫למסורות עם יהודיות ולזיכרון התרבותי שנוצר בתיווכן‪.‬‬
‫הכרה ודחייה גם יחד מאפיינות את יחסו של רבניצקי ליידיש‪ .‬הוא סבר‬
‫כי היידיש היא הכלי היחיד שבאמצעותו אפשר לפנות אל לבו של העם‬
‫היהודי באירופה‪ .‬ב–‪ 1887‬הוא ערך מטעם חיבת ציון קובץ ספרותי ביידיש‪:‬‬
‫‘דער וועקער‘‪ .‬השתתפותו באסופה של שלום עליכם ‘די יודישע פאלקס‬
‫ביבליאטהעק‘‪ ,‬הקנתה לו שם של מבקר ספרותי וביבליוגרף נחשב בחוג‬
‫הסופרים היידים‪ 16.‬כעבור שנים מספר ערך בעצמו את כתב העת ‘דער יוד‘‪,‬‬
‫שהוקדש לרעיון התחייה הלאומי‪ ,‬וב–‪ 1917‬ערך אוסף ספרותי נוסף ביידיש‪:‬‬
‫‘אונטערוועגס‘‪ 17.‬בהמשך הוציא לאור שני כרכים של בדיחות יהודיות‬
‫ביידיש שנשאו את השם ‘די יודישע וויצען‘‪ ,‬המבוססים בחלקם על עבודת‬
‫שדה‪ .‬משמעותה של הפניית הגב ליידיש בקרב חוג ההיבראיסטים באותה עת‬
‫הייתה בעיניו הרס עצמי‪‘ :‬ידע נא ה‘ ל‪[ .‬לוינסקי] וחבריו‪ ,‬שהשפה היהודית‬
‫לא ‘זשארגאן‘ היא‪ ,‬כי חיה היא ככל השפות ותהי לעצם מעצמי העם‪ ,‬ושינוי‬
‫לשון כזאת מעכב את הגאולה בדברים רבים‘‪ 18.‬עם זאת‪ ,‬בהיותו חובב ציון לא‬
‫כפר רבניצקי מעולם בבכורתה של העברית‪ .‬היידיש ייצגה לדבריו חיי שעה‬
‫והעברית — חיי עולם‪ .‬התפקיד שהועיד ליידיש היה מרכזי אך זמני בלבד‬

                                            ‫וכפוף לרעיון התחייה הלאומית‪19.‬‬
‫חלקו של רבניצקי בכינוס מסורות ב‘מוריה‘ וב‘רשמות‘ ופעילותו הענפה‬
‫בתחומי היידיש עשויים לשפוך אור על האידאולוגיה שהנחתה את עורכי ‘ספר‬
‫האגדה‘‪ .‬מעורבות זו מלמדת כי החלוקה השגורה לחוגים אידאולוגיים בקרב‬
‫יוצרים והוגים יהודים מן התקופה אינה מייצגת נאמנה את קולותיהם‪ .‬בכל‬
‫שנות יצירתו הקפיד רבניצקי על ההבחנה בין ‘ציונות‘ ל‘חיבת ציון‘ והזדהותו‬
‫עם האחרונה נבעה מן החשיבות שייחס לרחשי העם‪ ,‬לשפתו וליצירתו‬
‫המגוונת‪ .‬אמנם מקורות היהדות (בכתב וגם בעל פה) נחשבו בעיניו ל‘קנייני‬

‫‪ 	15‬להרחבה בנושא זה ראו חזן–רוקם ויסיף‪ ,‬פולקלוריסטיקה; ריגלר‪ ,‬מפתח; רובין‪ ,‬פולקלור‬
   ‫עברי; קיל‪ ,‬אידאולוגיות; המיין‪ ,‬פולקלור ולאומיות; שרירא‪ ,‬חקר הפולקלור‪ ,‬עמ' ‪.30‬‬
                                      ‫‪ 1	 6‬ש' קרמר‪' ,‬מבוא'‪ ,‬רבניצקי‪ ,‬בשערי ספר‪ ,‬עמ' י‪-‬יא‪.‬‬
                                                      ‫‪ 1	 7‬שם; קיל‪ ,‬מורשת אבודה‪ ,‬עמ' ‪.156‬‬

‫‪ 1	 8‬רבניצקי‪' ,‬בזכות ספרות העם' [‪ ,]1889‬הנ"ל‪ ,‬בשערי ספר‪ ,‬עמ' סח‪ .‬ראו גם הנ"ל‪' ,‬להרחבת‬
       ‫הגבולים של ההסתדרות' [‪ ,]1913‬שם‪ ,‬עמ' פא‪-‬פג; מוס‪ ,‬רנסנס יהודי‪ ,‬עמ' ‪.93 ,87‬‬

 ‫‪ 1	 9‬רבניצקי‪ ,‬להרחבת הגבולים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)18‬עמ' פג; הנ"ל‪ ,‬דור וסופריו‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' קפט‪.‬‬
   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178