Page 68 - זכרונות חדשים לאתר

‫‪ 66‬פרק שלישי‬

‫בובר ואחרים הייתה מלאכת העריכה חלק בלתי נפרד מעיצוב ספרייה לאומית‬
‫חדשה‪ .‬באמצעותה אפשר היה להשפיע על תפיסת העבר וגם על תפיסת העתיד‬

‫ולהשתתף בעיצוב תודעתם של קוראים בדורות הבאים‪.‬‬
‫המאפיינים הייחודיים לאנתולוגיה‪ ,‬שלדברי מרקוס מוזלי מאפשרים‬
‫למחברּה להסתתר כביכול מאחורי מ ַסּ ְפרים מסורתיים אך למעשה להפעילם‬
‫כרצונו‪ ,‬הקנו לברדיצ‘בסקי את היכולת לשמר מתחים מכוננים ביצירתו והיו‬
‫בשל כך לכלים שכיחים על שולחן עבודתו‪ 37.‬כיוון ש׳הידע האנתולוגי‘ אינו‬
‫פרטי ו׳הזיכרון האנתולוגי‘ אינו אישי‪ ,‬כלשונו של מוזלי‪ ,‬יכול ברדיצ‘בסקי‬
‫להזדקק לעבר בלי לנכס אותו לעצמו ולשמור על המתח בין רשות היחיד‬
‫לרשות הרבים‪ ,‬מתח שהיה דרוש לו כאמן בתקופה זו‪ .‬אופייה המתעתע של‬
‫האסופה בת הזמן היה תוצר של היותה חיבור או רכוש ציבורי ואישי כאחד‪,‬‬

‫יצירה המבשרת על פ ֵרדה הנלווית לתחייה ולא רק על התחדשות‪.‬‬
‫אופיין הספרותי של האסופות במפנה המאות התשע עשרה והעשרים‬
‫והתפרסותן על מרכזי תרבות יהודיים באירופה ובארץ–ישראל עשויים‬
‫ללמדנו על התפתחותו של ענף זה ועל תפקידיו הקנוניים‪ .‬על פי סקירתה‬
‫של מרטינה אורבן‪ ,‬המוקדשת בעיקר לאנתולוגיות הלועזיות של בובר‪ ,‬עד‬
‫‪ 1907‬לא זכו אסופות יהודיות להכרה ולתמיכה מוסדית‪ ,‬והאסופות שיצאו‬
‫לאור היו על כן מועטות וקטנות‪ .‬לדבריה בין ‪ 1908‬ל–‪ 1915‬התבסס מעמדה‬
‫של האסופה היהודית והיא נוצרה בתיווך גישה מלומדת יותר‪ .‬בין ‪1916‬‬
‫ל–‪ ,1925‬בתמיכתו של שלמה זלמן שוקן‪ ,‬הורגשה בגרמניה ובארץ–ישראל‬
‫תנופה בתחום זה ותפוצתן של האסופות והפופולריות שלהן הגיעו לשיאן‪38.‬‬
‫בסקירה מקבילה‪ ,‬המוקדשת למקומן של אסופות ציוניות בעיצוב קנון עברי‬
‫בארץ–ישראל‪ ,‬טען ישראל ברטל כי אחד העם וביאליק הם שהגו את תכנית‬
‫הכינוס במזרח אירופה ואינטלקטואלים יהודים שבאו אחריהם הגשימו אותה‬
‫בארץ–ישראל‪ .‬האסופות הציוניות אשר ראו אור בין שנות העשרים לשנות‬
‫השישים של המאה העשרים המשיכו ופיתחו בקנה מידה רחב יותר את הגרעין‬

‫הרעיוני שנזרע באירופה‪39.‬‬

‫‪ 37‬לדברי מוזלי האנתולוגיה ‘מאוצר האגדה‘ לברדיצ‘בסקי נולדה בין שני הקטבים‪ :‬הרחבת‬
‫הזיכרון האוטוביוגרפי (כך שיוכל להכיל מורשת ספרותית דורית) וצמצומו (כך שהתיווך‬
‫הסובייקטיבי לא יפגע באופייה הציבורי של מורשת זו)‪ .‬ראו מוזלי‪ ,‬זיכרון ושכחה‪,‬‬

‫עמ‘ ‪.92‬‬
‫‪ 3 8‬אורבן‪ ,‬הרמנויטיקה‪ ,‬עמ‘ ‪.41-40‬‬
‫‪ 3 9‬ברטל‪ ,‬קוזק ובדווי‪ ,‬עמ‘ ‪ ;112-111‬רובין‪ ,‬לאומיות יהודית‪ ,‬עמ‘ ‪.263-259‬‬