Page 67 - זכרונות חדשים לאתר

‫׳הרי–הרים של ספרים וספר אין׳ ‪65‬‬

‫בדמותו של סיפור עם‪ ,‬היה כרוך כאן לא רק בהכרת ההיסטוריה היהודית‬
‫והירושה הרוחנית הקדומה אלא ביצירת ‘מורשת‘ חדשה‪ :‬דפוסי היזכרות וכלי‬
‫התמצאות הכפופים לאידאולוגיות לאומיות מודרניות‪ .‬מסגרות כינוס רבות‬
‫שנולדו כדי להציל לכאורה מסורות עם נכחדות מעידות למעשה על אבדן‬
‫הקשר היומיומי למסורת ועל הפחד מפני משמעותו‪ .‬מוזאונים‪ ,‬ארכיונים‪,‬‬
‫תערוכות וכתבי עת מדעיים לא היו אמונים מלכתחילה לקלוט ולהוריש‬
‫מסורות עממיות כחלק מרצף החיים היהודיים בגלל הפערים בין התקופות‬
‫והפרספקטיבה הביקורתית שהן ייצגו‪ .‬במהרה נעשו מסגרות אלה ל‘מחוזות‬
‫זיכרון‘ (‪ ,)Les Lieux de Mémoire‬כדברי פייר נורה (‪ ,)Nora‬המעידים על סופה‬

‫של תקופה ועל נתק בין עבר להווה ולעתיד‪35.‬‬
‫כל זה אינו שונה לכאורה מתהליכי מסירה והיגוד מסורתיים‪ ,‬שהיו כרוכים‬
‫מאז ומעולם בעיבוד ובשכתוב סיפורי עם והתאמתם לסביבה חדשה‪ .‬אולם‬
‫אופיין המהפכני של אידאולוגיות מודרניות ומשבר האמונה העמוק והבלתי הפיך‬
‫שאפיין אותן השפיעו באופן ייחודי על תפיסות זיכרון מודרניות‪ ,‬שכן משבר זה‬
‫שמט את הקרקע הרעיונית שהזינה מסורות עממיות במהלך הדורות ואיים לייבש‬

‫את מעיינות הנביעה שלהן וגם את אפשרות הנחלתן לדורות הבאים‪.‬‬
‫זיקתה הדיאלקטית הייחודית של האסופה לשדות ספרותיים קודמים‪ ,‬זיקה‬
‫שחיוב ושלילה משמשים בה גם יחד‪ ,‬שימשה מוצא למתחים אלה‪ .‬האסופה‬
‫מייצגת מורשת ספרותית קדומה‪ ,‬אולם היא מסתפקת בציטוט בררני שלה‬
‫ומעניקה לה הקשרים עדכניים‪ .‬כאשר נדרש ביאליק להסביר כיצד יש לערוך‬
‫אסופה מודרנית הוא השתמש בדימויים המשמרים את המתח שבין טיפוח‬
‫מסורת לדחייתה ולא בדוגמאות המגשרות על מתח זה באמצעות הכרעות חד–‬
‫משמעיות‪ .‬עורך ‘הספר העברי‘ נדרש להפוך את הקערה על פיה בלי לשבור‬
‫את גוף הקערה‪ ,‬או לחלופין‪ ,‬לקצץ בנטיעות בלי לעקור מן השורש‪ 36.‬רק‬
‫כך יכלה אנתולוגיה מודרנית לשאת את נטל העבר בלי להכביד על קוראיה‪,‬‬
‫ולהציע חלופה תרבותית לספרות הקודש‪ ,‬חלופה שעמדה לשנות את פניו‬
‫של ארון הספרים היהודי בלי לאיים על קיומו‪ .‬אין להתפלא אפוא שמנהיגים‬
‫רוחניים‪ ,‬הוגים ויוצרים מרכזיים בתקופת התחייה נרתמו למפעל זה חרף‬
‫העבודה הרבה שנדרשה להקימו ולקיימו‪ .‬עבור ברדיצ‘בסקי‪ ,‬ביאליק‪ ,‬עגנון‪,‬‬

‫‪ 35‬נורה‪ ,‬בין זיכרון להיסטוריה‪ .‬וראו גם אצל וייסברג‪ ,‬הקדמה‪ .‬את ההסתייגות של עגנון‬
‫מגילוי הפולקלור בתקופה זו מסביר בן–עמוס על רקע חשש (שחלף מאוחר יותר) כי יחס‬

‫מדעי למסורות עם יוליד ניכור וחורבן‪ .‬ראו בן–עמוס‪ ,‬ברנר ועגנון‪ ,‬עמ‘ ‪.63‬‬
‫‪ 3 6‬ביאליק‪ ,‬הספר העברי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬עמ‘ רו‪.‬‬