Page 64 - זכרונות חדשים לאתר
P. 64

‫‪ 62‬פרק שלישי‬

‫בין שאסופות צמחו בתגובה ישירה למשברים היסטוריים ובין שמדובר‬
‫ב‘רטוריקה של משבר‘ שנועדה להצדיק את הופעתן ולהעניק להן ייעוד ותוקף‪,‬‬
‫הייתה סמיכות זו בין איום לכינוס לחלק בלתי נפרד מהתודעה היהודית‬
‫בצמתים רבים בהיסטוריה‪ .‬בנסיבות אלה העניקה האסופה למקורות המקודשים‬
‫משמעות וחיוניות‪ ,‬והמקורות העניקו לה לכאורה סמכות ליצירת נתיבי הגשמה‬
‫חדשים‪ .‬טיפוח זיכרון תרבותי משותף באסופות נשא לפיכך אופי דיאלקטי‬
‫ואפילו מתעתע‪ ,‬כפי שעולה מדבריו של ביאליק‪ ,‬שכן‪ ,‬האסופות היו מפעל‬
‫שנועד לשחרר את העם היהודי מטורח העבר ה‘טפל‘ וה‘מיותר‘ כדי לפנות‬
‫מקום לעבר ‘שימושי‘‪‘ :‬ושוב אני אומר‪ ,‬לעולם אין כנוס עומד בנגוד ליצירה‬
‫חדשה‪ ,‬אלא להיפך הוא מפנה את הדרך ליצירה חדשה‪ .‬הוא פורק את העול של‬
‫שמירת נכסים שאין להם חשבון‪ .‬נכסים שאין להם חשבון מטרידים ומדאיגים‬
‫בדאגה יותר מאשר נכסים מסודרים שיודעים את חשבונם‪ ]...[ .‬העם לא נידון‬

                ‫על פי רוב נכסיו אלא על פי אותו הריוח שהוא מקבל מהם‘‪29.‬‬
‫לצד תיעוד העניקו האסופות למקורות הקשר חדש — מקום ותפקיד‪ ,‬וכך‬
‫הבטיחו לא רק את הרצף בין עבר להווה אלא גם את התואם ואת האחידות‬
‫שאידאולוגיה תרבותית בראשית דרכה מבקשת להקנות לעצמה‪ .‬מבחינה זו‬
‫יצרו האסופות אמת מידה חדשה לבחינת טקסטים והשפיעו על עיצוב קנון‬

                                               ‫ולעתים אף היו בעצמן לקנון‪30.‬‬
‫מקור המונח ‘קנון‘ במילה העברית והכנענית ‘קנה‘‪ ,‬אשר שימשה בתיווך‬
‫התרגום ליוונית גם במשמעות קנה מידה‪ ,‬קריטריון או תקן להערכת חיבורי‬
‫מופת‪ 31.‬אמנם לא כל אסופה פופולרית זוכה למשקל תרבותי ולטווח השפעה‬
‫של קנון‪ ,‬אולם גם אסופה שולית יוצרת מופת ערכי ואסתטי להערכת טקסטים‬
‫מחדש ואף ליצירת טקסטים חדשים‪ .‬הניסיון לשוות לאסופה אופי ייצוגי‬
‫וסמכות עממית רחבה אינו אלא חלק משאיפה תרבותית–פוליטית לחדור‬

‫‪ 	29‬שם‪ ,‬עמ' קצה; ראו גם הנ"ל‪ ,‬הספר העברי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬עמ' רו; טביוב‪ ,‬מבחר הספרות‬
‫[‪ ;]1899‬קלוזנר‪ ,‬הלימודים העיוניים [‪ ,]1921‬עמ‘ ‪ ;103-102‬פייגין‪ ,‬הכינוס והספרות [‪,]1927‬‬

                                                                                ‫עמ‘ ‪.303‬‬
                   ‫‪ 3	 0‬שטרן‪ ,‬האנתולוגיה בספרות‪ ,‬עמ' ‪ ;6‬רובין‪ ,‬לאומיות יהודית‪ ,‬עמ' ‪.249‬‬
‫‪ 	31‬מצגר‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬עמ‘ ‪ ;289‬פרוש‪ ,‬קנון ספרותי‪ ,‬עמ‘ ‪ ;3‬הרן‪ ,‬האסופה המקראית‪,‬‬
‫עמ‘ ‪ ;28-24‬הלברטל‪ ,‬עם הספר‪ ,‬עמ‘ ‪ ;44-3‬וייריק‪ ,‬עלייתה‪ ,‬עמ‘ ‪ 353-345‬ובמקומות‬
‫אחדים בהמשך‪ .‬קיימת אמנם בעייתיות בשימוש השגור במונח ‘קנון‘‪ ,‬הנובעת מהקשרו‬
‫הדתי והאידאולוגי הזר (הרן‪ ,‬שם; שטרן‪ ,‬על קנוניזציה‪ ,‬עמ‘ ‪ ;236 ,230-229‬צ‘פמן‪ ,‬הקנון‬
‫המקראי)‪ ,‬אולם כאן הוא משמש בהקשרו המילולי בתור דוגמה אוניברסלית למופת‬

                                                                                 ‫ספרותי‪.‬‬
   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69