Page 60 - זכרונות חדשים לאתר

‫‪ 58‬פרק שלישי‬

‫אפיון הדמויות ולהעשיר את אמצעי המבע‪ .‬התערבות גלויה עלולה לפגוע‬
‫בתפקידה הייצוגי של האסופה‪ ,‬אולם התערבות כזאת עשויה להעלות את קרנו‬
‫ואת חיוניותו של טקסט קדום העלול להישכח‪ .‬גם כאן נדרש העורך–המספר‬

‫לשמור על המתח בין תפקידו כמתווך לתפקידו כיוצר‪.‬‬
‫האסופה מעניקה לטקסט מגוון הקשרים ומשמעויות חדשים באמצעות‬
‫כלים ותחבולות ספרותיים‪ .‬המרחב הספרותי החדש שנוצר בתיווכה מכפיף‬
‫טקסט לא רק לקטגוריות עריכה ולדפוסי מחשבה שונים מאלה שהוא ייצג‬
‫בעבר אלא גם לטקסטים שכנים המייצגים תקופות והקשרים תרבותיים רחוקים‬
‫וזרים ואפילו מתחרים‪ ,‬ולעתים הוא גם מעמת אותו עם אותן קטגוריות ועם‬
‫אותם טקסטים שכנים‪ .‬המתחים בין מסורת לחידוש‪ ,‬בין אחדות לריבוי ובין‬
‫ייצוג לפירוש טבועים באסופה כסוגה ומעניקים לה מרקם פוליפוני ייחודי‪,‬‬
‫שעשוי לבטא נאמנה את ניסיונם ואת תודעתם של יהודים במפנה המאה‬
‫התשע עשרה‪ .‬אולם מתחים אלה‪ ,‬שהם חלק בלתי נפרד מעבודת עריכה של‬
‫כל אנתולוגיה‪ ,‬ישאו פרי ויזכו לתהודה רק אם הגורם המגשר והמלכד בין‬
‫תקופות‪ ,‬יוצרים‪ ,‬נושאים‪ ,‬סוגות וסגנונות ספרותיים יגבר על הגורם המפריד‬
‫והזיקות בין הטקסטים יגברו על הפערים‪ ,‬היינו כשהאנתולוגיה תיטיב לייצג‬
‫מחשבה שיטתית שלמה באמצעות המקורות‪ ,‬והקשרו החדש של הטקסט‬

‫יתקבל כהקשרו הנכון והטבעי‪.‬‬

‫העורך כסוכן תרבות‬

‫ריבוי התארים שעורכי אסופות אימצו לעצמם מלמד על מנעד הפירושים הרחב‬
‫של תפקיד העורך‪ .‬רב שרירא גאון השתמש בארבעה פעלים לתיאור מלאכתו‬
‫של ר‘ יהודה הנשיא כעורך המשנה‪ :‬ליקט‪ ,‬תירץ‪ ,‬הוסיף וחיבר‪ 17.‬יעקב כולי‪,‬‬
‫עורך המדרש היהודי–ספרדי בלדינו ‘מעם לועז‘‪ ,‬הוצג במחקרו של לואיס לנדאו‬
‫כפרשן המסביר את כוונת הכתובים מצד אחד‪ ,‬וכאיש עצות ומטיף המוסיף‬
‫נופך של אקטואליות לכל פרט בטקסט מצד אחר‪ 18.‬קריאת טקסט באסופה‬
‫מודרנית משולה‪ ,‬לדברי פיטר ברק (‪ ,)Burke‬להתבוננות בכנסיה גותית בעת‬
‫החדשה‪ .‬בשני המקרים אינך יכול להיות בטוח אם אתה מסתכל במקור או במה‬
‫שהמשחזר חשב שהיה במקור‪ ,‬במה שהוא חשב כי ראוי היה להיות במקור או‬

‫במה שהוא חשב לראוי בעת השחזור‪.‬‬

‫‪ 1 7‬אלמן‪ ,‬סדר‪ ,‬עמ‘ ‪.53‬‬
‫‪ 1 8‬לנדאו‪ ,‬תכנים וצורות‪ ,‬עמ‘ ‪.293‬‬