Page 57 - זכרונות חדשים לאתר
P. 57
׳הרי–הרים של ספרים וספר אין׳ 55
הפעולה הראשונה המגדירה את זיקתם של העורכים לעבר ואת אופייה של
האסופה היא בחירת מקורות והגדרתם .בחירת טקסט והגדרת רפרטואר טומנת
בחּוּבה העדפה של תקופה ,נושא ,אירוע היסטורי ,גיבור ,סוגה ועוד ,המקנה
לאסופה זהות אידאולוגית .לדוגמה העדפת המקרא באסופות ציוניות לעומת
העדפה ואף בחירה בלעדית בקורפוס בעל תדמית ‘גלותית‘ יותר כמו סיפורי
שבח חסידיים באסופות נאו–חסידיות מלמדת על פער אידיאולוגי :המקרא
מבסס את הזיקה ההיסטורית למולדת שעה שסיפורי חסידים מבססים על פי
רוב את יתרונם הרוחני של צדיקים וחכמים המסתפחים לחצר המלך בפזורה.
עוד היבט בזהותן האידאולוגית של אסופות הוא השפה שהן כתובות בה.
אנתולוגיות לאומיות נכתבו בעברית או תורגמו לעברית ,אנתולוגיות נאו–
חסידיות ,למשל אלה של ברדיצ‘בסקי ושל בובר ,נכתבו ברובן בגרמנית.
קורפוס הסיפורים והשפה באנתולוגיות ייצגו אפוא מגמות רעיוניות שונות
ומרכזים מתחרים בחוג הסופרים היהודים במפנה המאה ,והופנו גם לקהלי יעד
שונים8.
הגדרת תחומי הטקסט ,אף היא חלק בלתי נפרד מהבניית קורפוס .אנתולוגיה
אינה רק מצביעה על פריט בתוך שדה אלא גם ‘קוטפת‘ אותו כדי ‘לנטוע‘ או
‘לשזור‘ אותו מחדש .בהקשר זה אפשר למשל להבחין בין ספרות הילקוטים
לבין ספרות האסופות המודרנית .הראשונה מבוססת על ציטוטים נרחבים מן
המדרשים ואילו האחרונה — על פרגמנטים קצרים ,תוך כדי השמטה והרחבה
משמעותיים של פרטים סיפוריים .חותמו של העורך המודרני באנתולוגיות
ניכר משום כך יותר משניכר חותמו של העורך המסורתי בילקוטים9.
עוד פעולה הכרוכה בעיצוב אסופה ,אחרי בחירת המקורות ,הנוסחים
והשפה ,היא עריכת הטקסטים .עריכת טקסט בהקשר חדש ,לפי פרקים נבחרים
או כותרות חדשות ,עשויה לשנות כליל את השתמעויותיו גם אם העורך לא
התערב כלל בעיצוב התכנים .מגוון אפשרויות העריכה המוכרות :עריכה
כרונולוגית ,ביוגרפית ,תמטית ,אל"ף–בי"תית ועוד ,מלמד על חשיבותה ועל
כוחה בעיצוב תודעה תרבותית .לדוגמה ,עריכת המשנה במאה השלישית
לסה"נ על פי קטגוריות הלכתיות ולא על פי סדר הפרשות במקרא קבעה
קוד תרבותי חדש שהשתית את השייכות ליהדות בראש ובראשונה על
;121-109 1לעיון באסופות הנאו– 8
חסידיות של בובר ראו אורבן ,הרמנויטיקה; רוס ,מסורת .למחקרים נוספים בנושא ראו 9
דורליין וונסטיפאוט ,רפרטוארים.
אלבוים ,ילקוט שמעוני.
