Page 52 - זכרונות חדשים לאתר
P. 52

‫‪ 50‬פרק שני‬

‫לדור שכלו אגדה‪ .‬אגדה בספרות ואגדה בחיים‪ .‬כל העולם כלו אינו אלא אגדה‬
‫באגדה‘‪ 35.‬ספרי אגדה‪ ,‬ובהם גם ספרים שביאליק עצמו ערך והוציא לאור‬
‫בהוצאת הספרים ‘מוריה‘‪ ,‬נדרשו לשקף מעתה את שאלותיהם ואת תקוותיהם‬
‫של יהודים ‘חופשים‘‪ ,‬אותם יהודים שבמפנה המאה נותרו מנוכרים לדת מצד‬
‫אחד ודחויים באירופה מצד אחר‪ .‬אולם ביאליק לא בירך כאן על המוגמר‪.‬‬
‫הצלחתה של אגדת חז"ל בלבושה החדש הייתה בעיניו מוגזמת ובעייתית‪ ,‬שכן‬
‫בעטיה נותרה היהדות הלאומית מנותקת ממסגרת חיים משותפת‪ ,‬כזו שסיפקה‬
‫לה ההלכה‪ .‬במאמרו ‘הלכה ואגדה‘ [‪ ,]1914‬הציע ביאליק לחדש באמצעות‬
‫האגדה(!) גם את הזיקה היהודית להלכה‪ .‬ההלכה הייתה לדידו סוגה ספרותית‬
‫ייחודית שאפשר ואף נחוץ לחקות את אופייה המעשי והמחייב גם בהקשר‬

                                                                     ‫חילוני‪36.‬‬
‫מה שהתחיל בניסיון פרשני (של אנשי ‘חכמת ישראל‘) להבחין בין אגדה‬
‫להלכה כדי לבסס את עצמאותן של אגדות חז"ל ולהכפיפן בתנאים מסוימים‬
‫לאידאולוגיות מודרניות‪ ,‬הושלם בתקופת התחייה‪ ,‬כשביאליק ביקש להוכיח‬
‫כי אגדת חז"ל מייצגת לא רק את ‘אש החופש‘ אלא גם מסגרת נורמטיבית‬
‫של התנהגות שנועדה לתחום חופש זה ומזוהה בדרך כלל עם ספרות ההלכה‬
‫וההנהגות‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬ביאליק ביקש להשתמש באגדה כמטבע להלכה‬
‫חילונית חדשה ובכך לערוב להצלחתה גם בדורות הבאים‪‘ .‬זה תלוי בנו ובדור‬
‫שלנו‘‪ ,‬קרא ביאליק בהרצאתו ‘למוד האגדה בבית–הספר‘‪‘ ,‬לקרב ולגאול גם את‬
‫האגדה מתוך האויר הבית–מדרשי הדתי ולהושיבה ולהעמידה בשורה אחת עם‬

‫‪ 3	 5‬ביאליק‪ ,‬הלכה ואגדה (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' רכא‪ .‬דברים דומים‪ ,‬ברוח ביקורתית‪ ,‬כתב‬
‫גם פ' לחובר ('על האגדה וההלכה'‪ ,‬למרחב‪[ 9.3.1962 ,‬משא‪ ,]1915 ,‬עמ' א‪-‬ב)‪ .‬וראו את‬
‫הדמיון ואת השוני בדבריו של שטרן‪' :‬האפשרות של אגדה חדשה‪ ,‬חפשית מן הכבלים של‬
‫ההלכה‪ ,‬שמספר הוגים חזו כבסיס ליהדות מתחדשת‪ ,‬אינה מצודדת‪ .‬אגדה כזאת‪ ,‬תהיה‪,‬‬
‫למעשה‪ ,‬חסרת שרשים ורופסת‪ ,‬מעין אדיקות בלי המחויבות החד–משמעית למשפט‬

                                                      ‫ולדרישותיו' (שטרן‪ ,‬אגדה‪ ,‬עמ' ‪.)4‬‬
‫‪ 	36‬הדברים משתקפים גם ב'ספר האגדה' שערכו ביאליק ורבניצקי‪ ,‬ונידונים בהרחבה בחלק‬
‫השני של ספר זה‪ .‬מהלך פרשני מקביל לזה של ביאליק ואנשי חוגו‪ ,‬שנועד להאיר מחדש‬
‫את תפקידיה של האגדה לעומת ההלכה במפנה המאה כיסודות מרכזיים בעלי משמעות‬
‫סמלית בתרבות היהודית‪ ,‬אפשר למצוא בדברי הגותו של הרב קוק הנסקרים בהרחבה אצל‬
‫לוז‪ ,‬הלכה ואגדה‪ .‬הרב קוק‪ ,‬כפי שאפשר ללמוד מן המאמר‪ ,‬היה שותף לגילויה מחדש‬
‫כביכול של האגדה כסמל לעולם המחשבה והרגש היהודיים‪ ,‬שהוזנחו בשנות הגלות‪ ,‬אולם‬
‫לדברי לוז לא זכתה הכרה זו לביטוי מעשי במסגרת תכניתו החינוכית בשל מחויבותו של‬

                                  ‫הרב קוק לתפיסת העולם המסורתית (שם‪ ,‬עמ' כב‪-‬כג)‪.‬‬
   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57