Page 52 - זכרונות חדשים לאתר
P. 52
50פרק שני
לדור שכלו אגדה .אגדה בספרות ואגדה בחיים .כל העולם כלו אינו אלא אגדה
באגדה‘ 35.ספרי אגדה ,ובהם גם ספרים שביאליק עצמו ערך והוציא לאור
בהוצאת הספרים ‘מוריה‘ ,נדרשו לשקף מעתה את שאלותיהם ואת תקוותיהם
של יהודים ‘חופשים‘ ,אותם יהודים שבמפנה המאה נותרו מנוכרים לדת מצד
אחד ודחויים באירופה מצד אחר .אולם ביאליק לא בירך כאן על המוגמר.
הצלחתה של אגדת חז"ל בלבושה החדש הייתה בעיניו מוגזמת ובעייתית ,שכן
בעטיה נותרה היהדות הלאומית מנותקת ממסגרת חיים משותפת ,כזו שסיפקה
לה ההלכה .במאמרו ‘הלכה ואגדה‘ [ ,]1914הציע ביאליק לחדש באמצעות
האגדה(!) גם את הזיקה היהודית להלכה .ההלכה הייתה לדידו סוגה ספרותית
ייחודית שאפשר ואף נחוץ לחקות את אופייה המעשי והמחייב גם בהקשר
חילוני36.
מה שהתחיל בניסיון פרשני (של אנשי ‘חכמת ישראל‘) להבחין בין אגדה
להלכה כדי לבסס את עצמאותן של אגדות חז"ל ולהכפיפן בתנאים מסוימים
לאידאולוגיות מודרניות ,הושלם בתקופת התחייה ,כשביאליק ביקש להוכיח
כי אגדת חז"ל מייצגת לא רק את ‘אש החופש‘ אלא גם מסגרת נורמטיבית
של התנהגות שנועדה לתחום חופש זה ומזוהה בדרך כלל עם ספרות ההלכה
וההנהגות .במילים אחרות ,ביאליק ביקש להשתמש באגדה כמטבע להלכה
חילונית חדשה ובכך לערוב להצלחתה גם בדורות הבאים‘ .זה תלוי בנו ובדור
שלנו‘ ,קרא ביאליק בהרצאתו ‘למוד האגדה בבית–הספר‘‘ ,לקרב ולגאול גם את
האגדה מתוך האויר הבית–מדרשי הדתי ולהושיבה ולהעמידה בשורה אחת עם
3 5ביאליק ,הלכה ואגדה (לעיל ,הערה ,)4עמ' רכא .דברים דומים ,ברוח ביקורתית ,כתב
גם פ' לחובר ('על האגדה וההלכה' ,למרחב[ 9.3.1962 ,משא ,]1915 ,עמ' א-ב) .וראו את
הדמיון ואת השוני בדבריו של שטרן' :האפשרות של אגדה חדשה ,חפשית מן הכבלים של
ההלכה ,שמספר הוגים חזו כבסיס ליהדות מתחדשת ,אינה מצודדת .אגדה כזאת ,תהיה,
למעשה ,חסרת שרשים ורופסת ,מעין אדיקות בלי המחויבות החד–משמעית למשפט
ולדרישותיו' (שטרן ,אגדה ,עמ' .)4
36הדברים משתקפים גם ב'ספר האגדה' שערכו ביאליק ורבניצקי ,ונידונים בהרחבה בחלק
השני של ספר זה .מהלך פרשני מקביל לזה של ביאליק ואנשי חוגו ,שנועד להאיר מחדש
את תפקידיה של האגדה לעומת ההלכה במפנה המאה כיסודות מרכזיים בעלי משמעות
סמלית בתרבות היהודית ,אפשר למצוא בדברי הגותו של הרב קוק הנסקרים בהרחבה אצל
לוז ,הלכה ואגדה .הרב קוק ,כפי שאפשר ללמוד מן המאמר ,היה שותף לגילויה מחדש
כביכול של האגדה כסמל לעולם המחשבה והרגש היהודיים ,שהוזנחו בשנות הגלות ,אולם
לדברי לוז לא זכתה הכרה זו לביטוי מעשי במסגרת תכניתו החינוכית בשל מחויבותו של
הרב קוק לתפיסת העולם המסורתית (שם ,עמ' כב-כג).
