Page 47 - זכרונות חדשים לאתר
P. 47
׳קם רעב לאגדה׳ :תחיית האגדה העברית 45
השינויים שהוכנסו באגדה באנתולוגיות ובספרי לימוד עבריים כללו השמטת
פסוקים ,השמטת שמות של חכמים ,של מדרשים ושל הלכות .בעיניו של עורך
אגדה מודרני אלה היו חלקים טפלים לטקסט או נסיגות הפוגעות באחדות
העלילה .במקומם נוספו לעתים קרובות לסיפור האגדה כותרת ,אקספוזיציה
חופשית ואפיון דמויות מפורט יותר17.
מכאן נקבעו גם הקטגוריות לעריכתן מחדש של אגדות בספרים אלה.
ההקשרים המסורתיים שעל פיהם נערכו לרוב אגדות חז"ל כגון סדר פרשיות
המקרא או סוגיות ההלכה הוחלפו בהקשרים היסטוריים ,ביוגרפיים ,תמטיים
וספרותיים ,שחשיבותם לאידאולוגיות לאומיות ובפרט לציונות ידועה.
קטגוריות אלה וההרחבות או ההשמטות שנלוו אליהן מאירות מחדש סדרי
עדיפויות תרבותיים ואולי אף מחוללות אותם בשל השפעתן על דפוסי חשיבה
והתנהגות משותפים .משום כך לא השתתפו ספרי אגדה מסורתיים כמו ‘ילקוט
סיפורים‘ לזאב גרונוואלד — שנערך על פי סדר פרשיות המקרא — בהתהוותו
של קנון יהודי מודרני כפי שהשתתפו בה ספרי אגדה שנערכו מחדש מתוך
הכרה בחילופי הזמנים ועמם בשינוי הערכים.
בעקבות התקבלותם של קריטריונים ספרותיים עממיים להערכת האגדה
הוכנסו ברפרטואר האגדות של מספרים מודרניים שינויים נוספים ,פואטיים
ורעיוניים .רפרטואר האגדות שייצג את עולמם של חז"ל התרחב כבר בתקופת
ההשכלה עם חשיפתם של מקורות ספרותיים קדומים שנחשבו עד אז ‘חיצוניים‘
או ‘זרים‘ .אנתולוגיות כמו ‘בית המדרש‘ לאהרן ילינק ו‘אגדות היהודים‘
( )Legends of the Jewsללוי גינצבורג שיקפו ואף קידמו תהליך זה .ילינק
הציג באנתולוגיה שערך מדרשים נדירים ,בעיקר מימי הביניים ואף מזמנים
מאוחרים יותר .גינצבורג ציין במפורש כי יש לקרוא לאגדות בספרו אגדות
‘יהודיות‘ ולא ‘רבניות‘ כיוון שמקורותיו אינם מוגבלים לקנון הרבני 18.מוטיבים
עממיים בין–לאומיים וסוגות פופולריות באירופה ,כמו המעשייה ,השפיעו אף
הם וחדרו ,בעיקר באמצעות תרגומים ,לספרי אגדה מודרניים .אגדת חז"ל
שיקפה מאז ומעולם קשרי גומלין בין יהודים לסביבתם הזרה ,ואילו כעת כל
היהדות ,עמ' .220-216 17
על כך יעידו כמעט כל האנתולוגיות העבריות המודרניות ובפרט אלה הנידונות בספר זה. 18
ראו גם איש–שלום ,בסיס היהדות [ ,]1897עמ' ;12רבניצקי ,ביאליק ובן–ציון (בהקדמה
ל'ספורי המקרא לילדים') ,מאת המסדרים [ ;]1903עגנון' ,מעשה הספר' ,ימים נוראים
[ ,]1938בהקדמה .על חיבורים נאו–חסידיים מן התקופה ראו רוס ,מסורת ,עמ‘ .211
ניהוף ,תפיסת האגדה; גינצבורג ,אגדות ,עמ' ;xxxiשטרן ,הקדמה ,עמ' ;xviii-xviiניומן,
גינצבורג; אלבוים ,המהפכה השקטה ,עמ' ;54חזן–רוקם ,ספרות עממית ,עמ' .68
