Page 44 - זכרונות חדשים לאתר
P. 44
42פרק שני
המצרף‘ ( .)1871חיבורים אלה נועדו ,לדברי המחברים בהקדמותיהם ,להגן על
האגדה ואולי אף על כתבי הקודש בכלל מפני השתלטותם של יהודים חרדים
מכאן ושל מתבוללים משם .זאת בתיווכה של פרשנות משכילית אשר ֲאמונה,
בדומה לפרשנות האגדה בימי הביניים ,על ‘שחרור‘ האגדה מיסודות ‘זרים‘ כגון
אמונות עממיות ויסודות ביקורתיים.
ספרות האגדה של חז"ל נחשבה אפוא בעיני ראשוני החוקרים והפרשנים
המודרניים שלה ,גם ואולי בעיקר מקור היסטורי וספרותי ,שנועד לגלות ,לשקף
ולטפח את ‘רוח האומה‘ היהודית .כיוון שהאגדה שמרה בהקשרים אלה על
מעמדה הקנוני כספרות מקודשת לא הוכנסו בה כמעט שינויים מלבד חלוקה
לסוגים והוספת פירושים .יתר על כן ,פרשני אגדה בתקופת ההשכלה פעלו
לטשטוש חותמו של העם על סיפור האגדה ,ובכך מנעו מן האגדה להיעשות
טקסט פופולרי ומשפיע למרות ההכרה בחשיבותה הלאומית .נלמד מכאן כי
האגדה אמנם עוררה עניין מחודש בקרב סופרי ההשכלה ,ואנשי ‘חכמת ישראל‘
הם שהציתו את ‘אש החופש‘ שלאורה התפתחה האגדה היהודית המודרנית,
אולם גם המשכילים לא עמדו על חשיבותה הלאומית .חשיבות זו התעוררה
וזכתה להדים רק בתקופת התחייה.
מעיינות חדשים
קם רעב לאגדה .חבת ציון ,שתבעה רוך מלא ,לבביות מלאה — שתבעה
הגשמה וחזרה אל המסורת ,הוזקקה למעינות חדשים .דוקא האגדה,
שזלזלו בה גדולי ההשכלה ,ויל"ג בראשם ,נעשתה החומר שחיזק את
הספרות של שנות השמונים ,שעמדה בשלכת ההשכלה ]...[ .נפש הדור
ושירת הדור — שתיהן היו זקוקות לצמחיה דיקורטיבית פחות ,אבל
קרובה יותר ,קרקעית יותר9.
האחיזה באגדה בתקופת חיבת ציון נועדה ,לדברי פיכמן ,לסמן מפנה בספרות
העברית מספרות ההשכלה לספרות חיבת ציון והתחייה הלאומית .האגדה
ייצגה בהקשר זה לא רק את הצורך בשינוי אלא גם את טיב השינוי שביקשו
משוררים עברים להכניס ליצירתם .משוררים אלה חיפשו סוגה יהודית פשוטה
כביכול ורחוקה מדרכי המליצה של ספרות ההשכלה .אולם לשם כך היה על
חוקרי האגדה ומכנסיה ‘לדרוש‘ את האגדה מחדש.
9פיכמן ,מקרא ואגדה ,עמ' .38
