Page 39 - זכרונות חדשים לאתר
P. 39
מיתולוגיה חדשה? כינוס מסורות עם בעידן של חיפוש ומפנה 37
מהפכני של המסומן ,שכן המכלול שייצגה עבורם היהדות לא היה האמונה
שירשו היהודים מאבותיהם כי אם פירושים מודרניים שלה ,מהפכניים על פי
רוב ,פירושים שזכו לא אחת לכינוי העברי–לועזי ‘נֶאו–מסורת‘ ותוארו ,בהקשר
היהודי ,כתהליך של ‘יִוּון‘‘ 37.תחיית ישראל‘ כולה ,כפי שהציגּה המחנך והוגה
הדעות בן הזמן שלמה שילר‘ ,אינה איפוא שיבה עבדית אל מרותו של הגיטו או
[לחלופין] מאון מוחלט בעבר ,אלא הבלגה על העבר על–ידי התעמקות מלאה
חבה בפנימיותו‘38.
התהליך של ‘שיבה מאוחרת‘ ,כפי שתיאר אותו רוסקיס ,עשוי להסביר
מגוון רחב של פעילויות בתחומי הפולקלור באותה תקופה .תהליך זה משקף
את המניע לפעילות האתנוגרפית של משלחות מחקר ושל מוסדות התרבות
שהפיצו פעילות זו ,למיזמים אישיים יותר של איסוף ועריכת פולקלור
יידי ושכתובו בעברית ,לתרגום פולקלור בין–לאומי ו‘ייבוא‘ אידאולוגיות
הומניסטיות אוניברסליות באמצעותו ,לשכתוב האגדה הקלסית והמעשייה
החסידית כאחד ,ולתרומתם התרבותית של איש ‘המזרחי‘ זאב יעבץ ולהבדיל,
של היוצר האינדיווידואליסט והנאו–רומנטיקן ברדיצ‘בסקי ,ושל אחרים.
האתגר של יוצרי קנונים יהודים במפנה המאה ,ובפרט של אנשי פולקלור
שפעלו בתחומם ,היה לגלות מחדש את יהדותם (ולא בדיוק ‘לשוב‘ אליה או,
להבדיל‘ ,ליצור‘ אותה מחדש) ,בלי להפנות את הגב לערכי תרבות מודרניים.
אחד העם דרש ברוח זו‘ :תחיה ,לא בריאה‘; משמע ,בירור חיוניותם של ‘קניני
האומה הרוחניים‘ 39.יוצרים אלו נרתמו לגשר על השבר שאיים לקרוע את לב
היהודי בן הזמן ביצירת אפשרות להזדהות תרבותית עם נכסי העבר שאינה
תלויה בהכרח באורח חיים דתי .היהדות נתפסה בעיניהם כמרחב השתמעויות
פתוח המתבסס על זיקה אידאולוגית–לאומית ,שאפשר לפרשה בחופשיות
באמצעות הזדהות סלקטיבית עם זיכרון תרבותי משותף ,עם אתוס מוסרי ,עם
מורשת ספרותית ,גיבורי תרבות ,מנהגים וסמלי יסוד לאומיים משותפים:
37רוס משתמש במונח ‘נאו–מסורת‘ כדי להגדיר את פועלם של מספרים נאו–חסידיים:
‘המסורת הישנה היא מושא ההזדהות המעצב את הזהות העכשווית ,אך לשם כך הופכת
הזיקה אליה למורכבת ,מוגבלת ומתוחמת ,ולעתים זו מסורת מדומיינת או משופצת ,הכול
בהתאם לצורך המעודכן של היהודי המודרני המבקש לאמץ אותה כמורשתו החיובית‘
(רוס ,מסורת ,עמ‘ .)244תהליכי הגדרתה מחדש של היהדות כ‘קולטורא‘ מערבית בתיווך
דגמים יהודיים–הלניסטיים נידונים כ‘יוון‘ אצל שביט ,היהדות ,עמ‘ .412-409 ,398-381
3 8שילר ,כתבים ,עמ‘ ו.
39אחד העם‘ ,תחיה ובריאה‘ [ ,]1898הנ"ל ,כל כתבי ,עמ‘ רצב; חבלין ,מחויבות כפולה,
עמ‘ .103-102
