Page 38 - זכרונות חדשים לאתר
P. 38
36פרק ראשון
רומנטית ,אינה מייצגת נאמנה את ריבוי היצירות וההישגים בתחומי הפולקלור.
אנתולוגיות מרכזיות כ‘ספר האגדה‘ לרבניצקי ולביאליק ו‘אגדות היהודים‘
לגינצבורג‘ 33,ממקור ישראל‘ לברדיצ‘בסקי 34ועוד נתפסו ,כל אחת בהקשרה,
כמפעלי תרבות מקיפים שהשתתפו בהנצחת המורשת הספרותית היהודית
לדורותיה בשל אופיים הייצוגי והשיטתי .בה בעת תרמו אותן אנתולוגיות
להבנייתה של תודעה יהודית לאומית חדשה ונתנו ביטוי לשאיפות לאומיות.
לעתים קרובות התחרו זה בזה ביצירה אחת שני ההיבטים :ההיבט האתנוגרפי–
תיעודי וההיבט הלאומי–רומנטי ,ושני תפקידיה של היצירה — המדעי לכאורה
והאידאולוגי ,סיפקו את הצורך ביצירת מפות משמעות חדשות עם חילופי
המאות והתקופות35.
בבואנו להסביר את הפנייה לתרבות היהודית העממית על תפקידיה ועל
ריבוי פניה במפנה המאה התשע עשרה נוכל להיעזר בפרדיגמה הכללית
שבאמצעותה הציג דויד רוסקיס את הגישה של אנ–סקי למסורת היהודית ,היא
הפרדיגמה של ‘שיבה מאוחרת‘ 36.לטענת רוסקיס גם סופרים אחרים בני דורו של
אנ–סקי :פרץ ,שלום עליכם ,ברדיצ׳בסקי ,איציק מאנגר ,ויצחק בשביס–זינגר,
עברו תהליך דומה לזה שעבר אנ–סקי :תחילה התנתקות מן היהדות ,אחר כך
היטמעות בתרבות הרוסית או הגרמנית עם הטלטלה הכרוכה בה ,ולבסוף ‘שיבה
תוך חרטה‘ לחיק היהדות .שיבה זו אמנם ביטאה אכזבה מן החברה ומן התרבות
הזרה שיוצרים יהודים אלה ביקשו לשווא להשתקע בהן ,אך כפי שרוסקיס
מראה ,העדשה שדרכה התבוננו אנ–סקי ושותפיו בתרבות היהודית הייתה זו
של אירופה המודרנית ,על האידאולוגיות הרדיקליות שנולדו בה באותה עת.
זו לא הייתה שיבה תמימה אל הביטחון של העבר אלא שיבה דיאלקטית,
רוויית מתחים וסתירות .ה‘יהדות‘ שבה לסמן עבורם זהות — מכלול אמונות,
ערכים וחוויות — בת קיימא .אולם תחייתו של המסמן הייתה כרוכה בשינוי
3 3גינצבורג ,אגדות.
3 4ברדיצ'בסקי ,ממקור ישראל.
3 5מיירס ,ממציאים מחדש ,עמ‘ ;99-90שורש ,יצירת אגדה ,עמ‘ .65-40הדברים עולים
בבירור גם מסקירת האנתולוגיות הציוניות המאוחרות יותר שנערכו בחסותה של
האוניברסיטה העברית ,ראו ברטל ,קוזק ובדווי ,עמ‘ .107-106 ,99
36רוסקיס ,אנ–סקי .ראו גם הנ"ל ,גשר של געגועים ,עמ‘ .19-1קורצווייל הציג אף הוא
את החיפוש של ביאליק ושל טשרניחובסקי באותה תקופה אחר ‘מעיינות‘ נביעה
מקוריים כביכול כ‘שיבה מאוחרת‘ .ראו קורצווייל ,ביאליק וטשרניחובסקי ,עמ‘ .xiv-xiii
התמקדתי בדבריו של רוסקיס כיוון שהקשרם הספרותי העממי קרוב יותר להקשר שבו
חוברו האנתולוגיות הלאומיות.
