Page 38 - זכרונות חדשים לאתר
P. 38

‫‪ 36‬פרק ראשון‬

‫רומנטית‪ ,‬אינה מייצגת נאמנה את ריבוי היצירות וההישגים בתחומי הפולקלור‪.‬‬
‫אנתולוגיות מרכזיות כ‘ספר האגדה‘ לרבניצקי ולביאליק ו‘אגדות היהודים‘‬
‫לגינצבורג‪‘ 33,‬ממקור ישראל‘ לברדיצ‘בסקי‪ 34‬ועוד נתפסו‪ ,‬כל אחת בהקשרה‪,‬‬
‫כמפעלי תרבות מקיפים שהשתתפו בהנצחת המורשת הספרותית היהודית‬
‫לדורותיה בשל אופיים הייצוגי והשיטתי‪ .‬בה בעת תרמו אותן אנתולוגיות‬
‫להבנייתה של תודעה יהודית לאומית חדשה ונתנו ביטוי לשאיפות לאומיות‪.‬‬
‫לעתים קרובות התחרו זה בזה ביצירה אחת שני ההיבטים‪ :‬ההיבט האתנוגרפי–‬
‫תיעודי וההיבט הלאומי–רומנטי‪ ,‬ושני תפקידיה של היצירה — המדעי לכאורה‬
‫והאידאולוגי‪ ,‬סיפקו את הצורך ביצירת מפות משמעות חדשות עם חילופי‬

                                                          ‫המאות והתקופות‪35.‬‬
‫בבואנו להסביר את הפנייה לתרבות היהודית העממית על תפקידיה ועל‬
‫ריבוי פניה במפנה המאה התשע עשרה נוכל להיעזר בפרדיגמה הכללית‬
‫שבאמצעותה הציג דויד רוסקיס את הגישה של אנ–סקי למסורת היהודית‪ ,‬היא‬
‫הפרדיגמה של ‘שיבה מאוחרת‘‪ 36.‬לטענת רוסקיס גם סופרים אחרים בני דורו של‬
‫אנ–סקי‪ :‬פרץ‪ ,‬שלום עליכם‪ ,‬ברדיצ׳בסקי‪ ,‬איציק מאנגר‪ ,‬ויצחק בשביס–זינגר‪,‬‬
‫עברו תהליך דומה לזה שעבר אנ–סקי‪ :‬תחילה התנתקות מן היהדות‪ ,‬אחר כך‬
‫היטמעות בתרבות הרוסית או הגרמנית עם הטלטלה הכרוכה בה‪ ,‬ולבסוף ‘שיבה‬
‫תוך חרטה‘ לחיק היהדות‪ .‬שיבה זו אמנם ביטאה אכזבה מן החברה ומן התרבות‬
‫הזרה שיוצרים יהודים אלה ביקשו לשווא להשתקע בהן‪ ,‬אך כפי שרוסקיס‬
‫מראה‪ ,‬העדשה שדרכה התבוננו אנ–סקי ושותפיו בתרבות היהודית הייתה זו‬
‫של אירופה המודרנית‪ ,‬על האידאולוגיות הרדיקליות שנולדו בה באותה עת‪.‬‬
‫זו לא הייתה שיבה תמימה אל הביטחון של העבר אלא שיבה דיאלקטית‪,‬‬
‫רוויית מתחים וסתירות‪ .‬ה‘יהדות‘ שבה לסמן עבורם זהות — מכלול אמונות‪,‬‬
‫ערכים וחוויות — בת קיימא‪ .‬אולם תחייתו של המסמן הייתה כרוכה בשינוי‬

                                                                       ‫‪ 3	 3‬גינצבורג‪ ,‬אגדות‪.‬‬
                                                            ‫‪ 3	 4‬ברדיצ'בסקי‪ ,‬ממקור ישראל‪.‬‬
‫‪ 3	 5‬מיירס‪ ,‬ממציאים מחדש‪ ,‬עמ‘ ‪ ;99-90‬שורש‪ ,‬יצירת אגדה‪ ,‬עמ‘ ‪ .65-40‬הדברים עולים‬
‫בבירור גם מסקירת האנתולוגיות הציוניות המאוחרות יותר שנערכו בחסותה של‬
                      ‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬ראו ברטל‪ ,‬קוזק ובדווי‪ ,‬עמ‘ ‪.107-106 ,99‬‬
‫‪ 	36‬רוסקיס‪ ,‬אנ–סקי‪ .‬ראו גם הנ"ל‪ ,‬גשר של געגועים‪ ,‬עמ‘ ‪ .19-1‬קורצווייל הציג אף הוא‬
‫את החיפוש של ביאליק ושל טשרניחובסקי באותה תקופה אחר ‘מעיינות‘ נביעה‬
‫מקוריים כביכול כ‘שיבה מאוחרת‘‪ .‬ראו קורצווייל‪ ,‬ביאליק וטשרניחובסקי‪ ,‬עמ‘ ‪.xiv-xiii‬‬
‫התמקדתי בדבריו של רוסקיס כיוון שהקשרם הספרותי העממי קרוב יותר להקשר שבו‬
                                                          ‫חוברו האנתולוגיות הלאומיות‪.‬‬
   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43