Page 43 - זכרונות חדשים לאתר
P. 43
׳קם רעב לאגדה׳ :תחיית האגדה העברית 41
בהצגת יסודותיה הלא–רציונליים של האגדה (כגון הגזמות ,האנשות והתערבותם
של כוחות על–טבעיים) והביקורת העצמית העולה ממנה לעתים כיסודות ‘זרים‘
שאפשר להציג מחדש באמצעות פירוש אפולוגטי — אנכרוניסטי או אלגורי —
של הכתוב 6.תיווך פרשני נוסף ,שנועד ‘לזכך‘ או ‘לרפא‘ את האגדה מן ה‘נגעים‘
ה‘זרים‘ ,על פי המינוח השכיח בתקופה זו ,היה חלוקה הייררכית של אגדות
חז"ל לסוגים ‘נעלים‘ או ‘נחותים‘‘ ,ברורים‘ או ‘מכשילים‘ .בין הקריטריונים
המרכזיים ששימשו את אנשי ‘חכמת ישראל‘ להבחנה ערכית בין אגדות היה
הרציונל הכרונולוגי .המקור הקדום יותר נחשב בעיני רנ"ק ושי"ר למקור אמין
וראוי יותר .אגדות שמקורן במשנה או במקורות תנאיים קדומים הוצגו בהתאם
כ‘סולת נקייה‘ .אגדות התלמוד הבבלי לעומת זאת נחשבו אגדות ‘המחרידות אל
הלב לזרותם‘ .חלוקה שכיחה אחרת הושתתה על ההבחנה הספרותית בעיקרה
בין מדרש לסיפור אגדה .זיקתו ההכרחית ,ה‘פשוטה‘ כביכול ,של המדרש לפסוק
ולדרשן נחשבה עדיפה על סיפור אגדה בעל אופי עממי יותר ,שמקורותיו אינם
ידועים והפלגותיו אינן מתיישבות עם השכל הישר 7.הבחנות אחרות התייחסו
לתכנים .אגדות שפגעו בשמם הטוב של חז"ל נתפסו לעתים כאגדות ‘חיצוניות‘
שהוסיפו דורות מאוחרים יותר לכתביהם ,ואילו אגדות המציגות את חז"ל
כמשכילים שהתמצאו גם בלימודי חול נבחרו לייצג את כלל החכמים 8.גם אם
שיטות מיון אלה היו כפופות להתניות אידאולוגיות הן תרמו להכרה מחודשת
במקומה של האגדה כספרות והשפיעו על עיצובה בדורות הבאים.
בין ּ ֵפרותיה של גישה ספרותית זו לאגדה אפשר למנות את האנתולוגיות
של משה אהרן שצקס‘ ,ספר המפתח‘ ( )1866ושל אברהם דב דובזוויץ‘ ,ספר
לוצאטו ,על ההגדות; רפפורט ,ערך מילין [ ,]1852עמ' ;24 ,13ניהוף ,צונץ ,עמ' 6
;457-456חמיאל ,הדרך הממוצעת ,עמ' .150-148תפיסה דומה עולה כבר מכתביהם של
פרשנים רציונליסטים בימי הביניים ,וראו ספרשטיין ,פרשנות על האגדה ,עמ' 20-1ועוד 7
בכמה מקומות בספר; אלבוים ,דברי חכמים ,עמ' ;145-107הנ"ל ,פתיחות והסתגרות ,עמ' 8
;142-127מאק ,מדרש האגדה ,עמ' ;26-19להמן ,עין יעקב ,עמ' .82-51אולם על פי
רוב ,למרות הדמיון ,לא כפרו פרשני האגדה בימי הביניים באמיתותם של מיתוסים ואגדות
יהודיים ,שעה שפרשניה המודרניים דחו חלק מרפרטואר הסיפורים על רקע 'זרותו'.
כך אצל חוקר האגדה מוריס גודמן ( ,)Güdemanעל פי קיל ,מורשת אבודה ,עמ' ,121-120
וכך אצל קרוכמל ,נבוכי הזמן ,עמ' .208קרוכמל מתבסס כאן על שי"ר .חלוקה קרובה,
המבוססת על הבחנה בין 'פשט' ל'דרש' ,יש אצל לוצאטו ,על ההגדות ,עמ' ריח-ריט ,ואצל
צונץ ,הדרשות בישראל ,עמ' .33
רפפורט ,ערך מילין ,עמ' ,21-19ואף מאוחר יותר ,אצל ח״נ ביאליק' ,לשאלת התרבות
העברית :הרצאה בסמינר של מפלגת פועלי א״י בנהלל' [ ,]1932דברים שבעל פה ,א
עמ' קפג-קפד.
