Page 41 - זכרונות חדשים לאתר
P. 41
׳קם רעב לאגדה׳ :תחיית האגדה העברית 39
פרק שני
'קם רעב לאגדה' :תחיית האגדה העברית
אם קצרה נפש העלם בעמל הפלפולים,
אם בהלכה ממשכה בינתו מלכת עמדה— ,
אז ישיבנה ,ירפדנה בתפוחי קדש הלולים,
אז ישאף רוח נדיבה בתוככי האגדה!1
העניין המחודש שעוררה אגדת חז"ל בקרב חוקרים ויוצרים בעשורים האחרונים
של המאה התשע עשרה כרוך בתפיסתה כביטוי נאמן — קדום ומקודש ועם
זאת רווח ופופולרי — של ‘רוח האומה‘ היהודית .תחילתה של פרשנות זו
בחיבוריהם של אנשי ‘חכמת ישראל‘ יו"ט ליפמן צונץ ,נחמן קרוכמל (רנ"ק),
שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) ,זכריה פראנקל ,אייזיק הירש וייס ואחרים2.
התכונה המרכזית המאפיינת את האגדה בדבריהם היא ‘אש החופש‘ 3.להבדיל
1ה' היינה (מתוך השיר' ,יהודה הלוי') אצל ברדיצ'בסקי' ,רשות היחיד (בעד הרבים)' ,הנ"ל,
כתבים ,עמ' .93-48אף על פי שהדיון כאן מתייחס לאגדת חז"ל ,ולסוגה זו מאפיינים
ספרותיים משל עצמה ,זיקתה לסוגה העממית הכוללת של האגדה (המכונה legendאו
)sageהתהדקה בתרבות העברית המודרנית ,ששאפה לבסס את המגעים עם אירופה ולחזק
את היסוד האוניברסלי ביהדות.
' 2כה היה עולם ישראל שמם ימי דור אחד ,עד שבאו (משנות השלשים ואילך של המאה
הנוכחית) החכמים הגדולים רנ"ק ,שי"ר ,שד"ל ,צונץ ,ר"א גייגר ,ר"ז פרנקל וכל ההולכים
בעקבותיהם להחזיר עטרת תורת ישראל ליושנה .וזאת עלינו לדעת ,כי החכמים שקמו
אז לישראל ,לחדש ימי היהדות כקדם ,לא היו מעין חכמי זמננו ,העוסקים בחכמת ישראל
"לשמה" [ ]...כי אם מתאבקים הם באבק היהדות; כי החכמים ההם ,שלבם היה פתוח
כפתחו של אולם ,קיימו תמיד בנפשם :בתוך עמנו אנו יושבים ,כי ידעו שצרכי עמנו
מרובים ודעתו קצרה ,להבין מה הוא טבע קיומו בארץ .אצלם היה תמיד קיום האומה
העיקר ולתקוה זאת נשאו את נפשם' (ברנפלד ,דור תהפוכות ,ב [ ,]1898עמ' .)86ראו גם
בכר ,המקור [ ;]1892פרנקל ,דרכי האגדה ,ב ,עמ' .553-539לחוקרים אלה קדמו הוגים
יהודים בעלי גישה ביקורתית ופתוחה למדיי למקורות כעזריה מן האדומים (דה–רוסי),
בעל הספר 'מאור עיניים' ( .)1572-1571אולם ,כתביהם הוחרמו או שלא זכו לתהודה
עד לתקופת ההשכלה .ראו בונפיל ,עזריה מן האדומים ,עמ' ;129-11לוינסון ,מן המשל,
עמ' ;23הנ"ל ,גישות ספרותיות ,עמ' .202-200
3צונץ ,הדרשות בישראל [ ,]1832עמ' .160 ,32וראו גם אצל ניהוף ,צונץ .התלמוד בכללו
[ ]3 9
